משבר גיל ה-40? על מה כולם מדברים??

08/03/2020
אייל ביכלר
אייל ביכלר
פסיכותרפיסט
משבר גיל ה-40? על מה כולם מדברים??

מה זה משבר גיל ה-40 והאם זה קורה דווקא בגיל הזה?

משבר גיל ה-40, הוא כינוי למשבר רגשי שעוברים גברים, ונשים כאחד, סביב גיל ה-40. זהו בעצם משבר אמצע החיים ומתרחש בין גילאי 35-52 בכל שכבות האוכלוסיה. מקורו בסיבות רבות הקשורות לשאילת שאלות על משמעות וענין בחיים. הוא פורץ דווקא בשנים אילו כי הילדים כבר גדולים ועולות שאלות סביב מציאת העצמי. מאפייני התקופה יהיו קשורים לחוסר סיפוק עצמי, הרהורים וערעורים על המקום שלנו בחיים מבחינה מקצועית, זוגית ואף יעוד.

 

מה לדעתך הגורמים למשבר?

ישנם מספר גורמים:

הראשון קשור לשינויים הפיזיולוגים האובייקטיבים שקורים עם הגיל. לדוגמא, עליה במשקל הגוף שקשה יותר להוריד מבעבר, תחושה שמבחינה גופנית יש דברים שפעם יכולנו לעשות והיום זה קשה יותר, וגם מבחינת החופש, פעם יכולתי לקחת תרמיל ולהסתובב בעולם, והיום זה לא מעשי....

במקביל להתבגרות שלנו גם הילדים גדלו ועוזבים את הבית, ומהצד השני ההורים שלנו שהיו תמיכה בעבר, הופכים להיות תלויים בנו.

הדברים הללו גורמים לעלייה בשאילת השאלות על משמעות ועניין מחד, אך קושי ופחד לעשות שינויים, מאידך. יש פחות אומץ, יותר מתקשים לקחת סיכונים, יותר מקובעים להרגלים. עסוקים יותר בניהול משאבים מאשר בהתפתחות. בקיצור, יש קונפליקט בין הפחד למה שידרש כדי לזוז מהמצב הקיים לבין הפחד לזוז מהמוכר והידוע.

 

איך מזהים את המשבר?

לרוב מי שחווה יהיה האחרון לדעת. האנשים סביבם רואים יותר.

החווים את המשבר ישברו מסגרות שהם נמצאים בהם, כי מרגישים מקובעים (נישואים, לימודים, מקום עבודה..). ינסו להגשים חלומות שמזכירים להם את מה שהיה להם כשהיו צעירים. יקנו אופנוע, ינהלו רומן עם מישהו/י צעיר..

דברים נוספים: חרטה על הדרך שלקחתי והבחירות שעשיתי, לצד דחפים לעשות משהו משמעותי. מה שעושים מרגיש פחות משמעותי ופחות ממלא.

במשבר קיצוני יותר- הרבה שאלות פנימיות. חוסר שקט פנימי שיכול להוביל לדכאון.

 

איך אפשר לפתור אותו?

הרעיון הוא להפוך את המשבר להזדמנות צמיחה. כלומר, אי אפשר לסובב את השעון אחורה וייתכן והאפשרויות שהיו כבר לא קיימות אבל נדרש להסתכל על ה"יש": אני יודע דברים, יש לי ניסיון וידע, במרוצת השנים נעשתה הכרות עם הרבה אנשים והם יכולים לפתוח שדה שלם של אפשרויות. המיקוד צריך לעבור מעבר לעתיד. לעבור ממודעות של להסתכל אחורה לכזו שמסתכלת קדימה. זה האתגר האמיתי. לשנות השקפה.

להפוך ממשפך שמתחיל מרחב לצר, למקום צר שהופך לרחב עם אופציות שנפתחות.

זהו תהליך של מודעות, שקשה לעשות לבד.

 

מתי היית ממליץ ללכת ליעוץ חיצוני וממי?

קשה לראות את עצמינו ולעשות את השינוי לבד. לכן אפשר להעזר בסדנא, בליווי 1:1, באנשים שיראו לנו את הדרך או ספר שמאיר את הכיוון הנכון. משהו חיצוני צריך לתת את הדחיפה בשביל לעצור, להסתכל ולשנות את כיוון ההסתכלות.

אם זיהינו משבר אצל קרוב, הדרך הכי טובה היא לחבר אותו למישהו שיכול ללוות אותו: זה יכול להיות מסגרת, תהליך מודעות, קואוצ'ר, מטפל.. לחבר אותו למקור חיצוני שיעזור לו.

יש הרבה יותר פתיחות ללמוד ולקבל כשזה מגיע מבחוץ.

 

לסיכום :

הייתי מציע לקרוא לזה "ההזדמנות הפנימית לצמיחה" וכך להתמודד יותר בקלות עם הרגשות שפוקדים אותנו. אז אם את או אתה, חווים בעצמיכם, או רואים סביבכם מישהו שהתאור למעלה מתאים לו, תבינו שאתם רק באמצע החיים, ואין סיבה לא להנות מהשנים הבאות שלפנינו על ידי תהליך של צמיחה.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^