איך אימון אישי עוזר לטיפול בהפרעות קשב אצל בני נוער?

14/06/2020
תהילה לוי
תהילה לוי
מטפלת התנהגותית קוגניטיבית
איך אימון אישי עוזר לטיפול בהפרעות קשב אצל בני נוער?

ראיון עם תהילה לוי, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, מטפלת C.B.T ,מאמנת אישית ומדריכת הורים מוסמכת

במה מתבטאת הפרעת קשב אצל מתבגרים?

ההפרעה אצל מתבגרים באה לידי ביטוי בעיקר סביב ניהול סדר יום, ארגון, ויסות רגשי וקבלת החלטות. בהיבט הבית ספרי, היא מתבטאת בקושי להתארגן לשיעור ולשמור על קשב לאורך השיעור.

ואת כמאמנת, עוזרת לנער ללמוד להסתדר בבית הספר?

לא בדיוק. באימון אני לא מטפלת בהפרעה בכיתה, אלא מסתכלת במאקרו. הכיתה לא מאפשרת שום מרחב תמרון, מה שמגביל את היכולת של התלמיד לתרגל את המיומנויות שהוא ירכוש בתהליך הטיפולי. לכן מסתכלים בגדול – איפה רואים את ההפרעה מחוץ לכיתה?

מבחינת הסביבה, ימליצו על טיפול בגלל בעית התנהגות של הילד/ה בכיתה. אבל, לרוב, המתבגרים לא רואים את ההפרעה כמשהו שקיים בכיתה. הפוקוס לא יהיה על הסביבה הבית ספרית כי זה לאו דוקא מפריע לבני הנוער בשלב זה של חייהם. נחפש מקום אחר בו ההפרעה באה לידי ביטוי ולשם נכוון.

איך הם מגיעים לתהליך?

הפניה לטיפול יכולה להיות מבית הספר, מההורים או מבני הנוער עצמם. כשהפניה מגיעה מבני הנוער, זה כי הם ראו שחבר/ה פתר/ה איזה קושי, שגם להם יש. הם לא יגידו שהם מפריעים בכיתה. זה לא המקום שבו הם רוצים את השינוי.

חשוב לזכור שהנער צריך מאד לרצות עזרה, אחרת אין סיכוי לשינוי.

איך תהליך האימון עוזר למתבגר/ת?

התהליך מתחיל מהגדרה של המצב המצוי והמצב הרצוי. ככל שהפער בין המצבים גדול יותר, הנער יחווה פחות סיפוק מהחיים שלו. תחושה של חוסר מימוש. מתחילים ממשהו כללי ולא ממוקד בהגדרת המצב המצוי והרצוי. פער שפוגש את הנער בתחומים מאוד רחבים. צריך לעבור מסע בכל הפרמטרים החל מרמת המודעות דרך ההתנהגות, וכשנצליח להתאמן ולטפל בכל פרמטר – נצמצם את הפער.

חלק מהתהליך האימוני הוא הבנת המקום שהנער נמצא בו, כי לרוב בני הנוער לא יודעים, ולכן פיתחתי את שיטת המראה:

מודעות – הכרות מחודשת של הנער עם עצמו. מה החוזקות, מה החולשות, מה הפחדים.. מי אני? (לרוב תתקבל תשובה של שם וגיל. קושי לתאר את המצב המצוי) יש לי תכונה / הפרעה שצריך ללמוד אותה. לומדים להכיר את ההפרעה לעומק וכך מזהים את היתרונות שלה: חוש הומור, פעילות מחוץ לכיתה.. בכיתה ההפרעה היא בעיה אבל ביומיום היא מתנה. יש לה יתרונות שצריך להשתמש בהם ביום יום. הנער מבין שיש לו גם יתרונות בהפרעה וביחד מחזקים אותם.

רצון – מדייקים את מה שרוצים להשיג מהתהליך האימוני. הרצון צריך להיות מאוד מדויק ומדיד. יכול להיות קשור לכל אחד מתחומי החיים: לימודים, זוגיות, משפחה, חברות, דימוי עצמי, דימוי גוף וכן הלאה..

אמונות – כאן נכנס החלק של ה-CBT. דפוסי ההתנהגות שרואים אצל אנשים מבוגרים הם מאוד מקובעים וקשה לשנות אותם. האמונות מושרשות מאוד חזק והמחשבות מאוד אוטומטיות. אצל מתבגרים – הגמישות המחשבתית, בעיקר אצל אלו עם הפרעת הקשב, מאפשרת להם לחשוב רחוק. זה מתאפשר בזכות הדיבור האוסציאטיבי, שמסייע בהגעה לאמונות והמחשבות. ההתנהגות, מקורה ברגש, שמופעל על ידי מחשבה מאוד מהירה / אוטומטית והמחשבה היא תוצר של ארוע שקורה. בשלב הזה לומדים פרשנות אחרת. מזהים למה זו המחשבה הראשונה שקופצת לראש, את האמונה המכשילה, למה היא נוצרה ומנסים להפריך את המחשבה והאמונה על ידי מחשבות חלופיות. עצם ההפרכה היא התהליך המשמעותי של האימון.

הגדרות עשיה / התנהגות – ההתנהגות כבר לא מתאימה לארוע, אלא לרגש. אם למדנו לשנות את הרגש בהתאם למחשבה שהשתנתה, צריך לשנות את ההתנהגות. הגדרות עשיה זו עבודה עם תצפיות עצמיות, כדי להבין את המצב ולבחור באסטרטגיות פעולה שונות מאלה שהנער פעל בהן עד עכשיו.

מה שונה אימון מתבגרים מאימון מבוגרים?

גמישות מחשבתית של המתבגרים, פחות אגו ודפוסים פחות מקובעים. בגלל החשיבה הקונקרטית, יותר קל להביא את המתבגרים להגדרות עשיה. צורת ההתנהגות עדיין לא מקובעת.

מתי היית ממליצה להורים או למתבגר/ת להגיע לאימון?

לזהות תקופה טובה שבה נמצא המתבגר. לא אחרי אסיפת ההורים שבה ניתנה ביקורת שלילית על הנער/ה ולא בתחילת שנת הלימודים, אלא בחופש. כשיש זמן ואפשר לעבור תהליך "על יבש" ורק אחר כך "על רטוב". לא לשלוח לטיפול / אימון בשיא המשבר.

איך אפשר לעזור למתבגר/ת ללכת לאימון?

מומלץ שלא להגיד לנער שהוא הולך למטפל, אלא לאדם שלמד ויודע איך לאפשר למתבגר להיות מי שהוא, במרחב שהוא רק שלו ושם אפשר לדבר, להקשיב, לשמוע, לקבל המלצות ולהחליט אם רוצה לממש או לא. מגיעים לשיח במרחב של שעה שהוא רק של המתבגר. לתת פריים חיובי. באימון אנחנו לא מתקנים אלא לומדים לשפר.

לדוגמא, אני עוזרת להם בויסות הרגשי. הנער לומד לא לעבור מ-0 ל-100. בתוך התהליך מוסבר לבני הנוער שלא יגרמו להם לא לכעוס, אלא לווסת את הרגש כדי שהם והסביבה יוכלו להתמודד איתו טוב יותר. לא משנים אלא מנסים לשפר את הוויסות.

אני רוצה להגיד עוד הערה לסיום, גם אם זה לא בדיוק התחום שלי, בנוגע לטיפול תרופתי. אני לא זו שמחליטה אם לקחת או לא, אני רק יודעת (וזה נתמך במחקרים) שטיפול תרופתי בלי ליווי של איש מקצוע שיקנה לנער/ה כלים כדי להתמודד עם ההפרעה בחיי היום יום, זה די חבל ולא באמת עוזר.

ולסיום?

הפרעת קשב יכולה להיות מתנה אם מבינים איך לנהל אותה

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

למציאת מטפל מתאים
^