טיפול אדלריאני מהו?

03/05/2020
מירב כהן
מירב כהן
פסיכותרפיסטית
טיפול אדלריאני מהו?

לרוב, אדם יפנה לטיפול רגשי כאשר חווה הוא קושי, כאב או סבל שאין ביכולתו להתמודד עמו, שהרי באם יש ביכולתו של האדם להתגבר, יגייס הוא את כוחותיו ויצליח לעשות זאת ללא צורך בהתערבות מקצועית.

האדלרייאנים מסתכלים על נפש האדם כעל ישות אחת שלמה והוליסטית. דהיינו, כל הרגשות, המחשבות, החלומות, הזיכרונות, השאיפות והמטרות שלנו מונעים לשם מטרת על אחת והיא: הרגשת שייכות, מקום וערך בעולם. כלומר, כולנו, מעצם היותנו בני אדם, רוצים להרגיש שיש לנו משמעות; שאנו שייכים לקהילת בני האדם ושבאפשרותנו להועיל ולתרום לסביבתנו. התיאוריה האדלריאנית הינה הוליסטית במובן הזה שכל המחשבות, הרגשות והמעשים מתנהלים ביחד לכיוון מטרה אחת ובהתאם לאישיות של האדם (אברמסון, 2018). זאת בניגוד לפרויד שגרס כי הנפש מורכבת משלושה חלקים נפרדים: האיד, האגו והסופר אגו (Abramson, 2016).

בנוסף, אדלר סבר כי על מנת שחברה תוסיף להתקיים, דרושה התנהגות שמטרתה היא אינטרס חברתי (אברמסון, 2018). דהיינו, בני האדם צריכים לפעול על פי דרישות העצמי, האחר והמצב. מי שפועל על פי אינטרס חברתי יצטרך לנהוג בדרך של תרומה, מועילות ודאגה לרווחת הכלל.

על פי אדלר יש לבחון את תפקודו של האדם בשלושת משימות החיים: בעבודה, בזוגיות ובחברה. תנאי מרכזי להצלחה בשלוש המשימות הוא אינטרס חברתי (שריג, 2016).

לכל אחד מאתנו יש דרכים שונות וסובייקטיביות על מנת להרגיש תחושת שייכות וערך, לדוגמא: האחד מרגיש טוב במיוחד כאשר הוא זוכה לשבחים מהסביבה, השני כאשר הוא מצליח לשלוט על סביבתו והשלישי כאשר הוא מצליח להשיג עוד ועוד תארים באוניברסיטה. אלו למעשה מהווים את התנאים לתחושת הערך; מקבץ הדברים שצריכים לקרות על מנת שאדם יחוש תחושה של שייכות וערך.

מתי אם כן הסבל יהיה כבד מנשוא והאדם יפנה לטיפול פסיכולוגי? האדלרייאנים גורסים כי בד"כ אנשים יפנו לטיפול כאשר: א. התנאי שלהם להרגיש בעלי ערך ושייכות אינו מתקיים – לדוגמא מנהל מחלקה בבי"ח שתחושת הערך שלו מתבססת בעיקר על התפעלות מצד סביבתו, והוא יצא לגמלאות וכעת לא זוכה לתשבחות ומחמאות מצד סביבתו עד כדי כך שהוא מתחיל להרגיש חוסר ערך, מתכנס בתוך עצמו ואף מדווח על תחושות של דיכאון שמשפיעות לרעה על תפקודו ב. כאשר המחיר של התנאי הופך להיות כבד מנשוא. לדוגמא, אישה פרפקציוניסטית שמצליחה ל"ג'נגל" בין הקריירה, לזוגיות, לטיפול בילדים ולהתנדבות ולאחרונה מרגישה שהעייפות גובה ממנה מחיר יקר. היא לא מצליחה לוותר על הצורך במושלמות עד כדי כך שמתחילה להרגיש תחושה של דכדוך, עצב וחוסר אונים.

כאשר האדם יגיע לטיפול, המטפל האדלריאני יבדוק איתו מהו הטריגר שהביא אותו כרגע לטיפול. מדוע, לדוגמא, הוא פנה עכשיו, ולא לפני חצי שנה ולא בעוד חמישה חודשים. הבנת הטריגר "תשפוך" אור על הבנת בעייתו של האדם – מה קרה עכשיו שגרם לקושי רגשי כה רב?

בטיפול המטפל והמטופל יבחנו יחד את אישיותו של האדם או כפי שאדלר קרא לכך -  סגנון החיים: אוסף של הנחות יסוד שיש לאדם על עצמו ועל העולם. סגנון החיים מתגבש בעיקר במהלך חמש השנים הראשונות. הילד מסתכל על משפחתו (בייחוד על הוריו) ולומד באמצעותה על מערכות יחסים ועל העולם וכך מעצב את מסקנותיו לגבי מיהו כאדם ומי העולם סביבו (אברמסון, 2018). הגורמים המשפיעים על סגנון החיים הינם בין היתר: המערך המשפחתי, האווירה המשפחתית, דרכי החינוך שההורים נוקטים, השפעת סגנון החיים של ההורים והיחסים ביניהם על הילד (אברמסון, 2018). המטפל "יסע" עם המטופל אל עברו על מנת שיכיר טוב יותר את אישיותו הייחודית ואת האסטרטגיות אותן גיבש בילדותו, בכדי שיוכל להבין טוב יותר את סגנון חייו, את כוחותיו ועוצמותיו, ואת האופן בו ניתן להרחיב היום את תנאיו לערך ולהקל על הסבל עמו מתמודד.

אחד הכלים בהם משתמש המטפל האדלריאני הנו זיכרונות ילדות מוקדמים (מתחת לגיל 10). זיכרונות מוקדמים הינם תמונות בהווה המשמרות את העבר. זהו כלי השלכתי העוזר להבין את אישיות האדם, תפיסתו את עצמו, את העולם סביבו ואת מקומו במעגלי החיים (פקר, 2016). הזיכרון הינו סיפור שאת התמונה והרגש המתלווים אליו האדם זוכר שנה אחר שנה, לכל מקום אשר ילך (פקר, 2016). זיכרונות ילדות אותם מבקש המטפל האדלריאני מהמטופל הינם אירוע  חד פעמי, לדוגמא: פעם אחת בדרך לגן ראיתי לטאה, ולא משהו שקרה לעיתים קרובות. באמצעותם ניתן לזהות כוחות, משאבים ואסטרטגיות התמודדות של המטופל, ולשקף את הנרטיב האישי שלו במטרה ליצור אפשרות לשנות סכמות שאינן משרתות אותו יותר (שקד, 2016). 

כעת, אני מציעה לך לעשות תרגיל קצר ביחד עם חבר/ה. כל אחד מכם יתאר בפני השני/ה זיכרון מוקדם (רצוי מתחת לגיל 10) של אירוע חד פעמי שארע אז וכעת, "תופס את העין" יותר מכל הזיכרונות האחרים. נסו, כל אחד בתורו/ה, לחשוב רק על הכוחות והעוצמות שיש לחברכם. מקווה כי התרגיל האיר בפניכם עוצמות עליהם לא חשבתם קודם לכן.

אם כך, מה מייחד כל כך את התיאוריה האדלריאנית?

בעיני היופי של התיאוריה האדלריאנית הוא ההתמקדות בכוחות ובעוצמות של האדם, והאמונה כי כפי שהאדם עיצב את אופיו אז, יכול הוא כיום לקחת אחריות על חייו ולהניע את עצמו, יחד עם המטפל, לחיים בהם מתקיימים הנאה, יעילות ומועילות אישית וחברתית. הכוונתה אותנו לראות מעבר לסבלנו את צרכי האחר וכיצד לכל אחד מאתנו תפקיד ומקום להפוך את עולמנו למעט טוב יותר.

למציאת מטפל

 

אברמסון, ז.. (2018) עקרונות התיאוריה האדלריאנית. הוצאה עצמית, תל-אביב. ד

פקר, ד. (2016). כוחם של זיכרונות ילדות. אוצר טיפולי וחוויתי תיאוריה ויישום. אמציה  הוצאת ספרים.

שריג, ג. (2016). שובל ילדות שקוף. על זיכרונות ילדות בגישה האלדריאנית. מכון מופת וכליל.

שקד, א. (2015). זיכרונות ילדות-טכניקה השלכתית בפסיכותרפיה אדלריאנית, תרגום המאמר:

los  Recuerdos de la Infancia: Una Tecnica  Proyectivia en la Psicoterapia Adleriana,  Revista de Psicologia. 26 (102), 19-27.

Abramson, Z. (2016). Freud and Adler: Differences. The Journal of Individual Psychology, Volum 72, No. (2), 140-147.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^