מיליוני אנשים לבד

05/04/2020
נעמה מיה סודק
נעמה מיה סודק
פסיכותרפיסטית
מיליוני אנשים לבד

 

"מליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה, שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע."

(מתוך: ואם כבר לבד, מילים ולחן: מיכה שיטרית)

יש האומרים כי הבדידות היא הקשה ביותר מכל החולות הרעות.
אולי כי אינה מתייחסת דווקא לבדידות הפיזית של האדם.
בדידות בגישה האקזיסטנציאליסטית (הקיומית) קיימת מעצם היוולדנו, נולדנו לבד ואף נצא מן העולם הזה לבד.

יאלום (2011) מתייחס לשלושה סוגים שונים של בדידות:

בדידות בין אישית-
זו הבדידות אותה אנו נוהגים להגדיר כחסך בקשרים קרובים, חוויה הגורמת סבל רב ותחושה של אי שייכות לחברה.
הסיבות לכך הן רבות ויכולות לנבוע החל מריחוק גיאוגרפי, חסר במיומנויות חברתיות ורגשות קונפליקטואלים לגבי קשר ואינטימיות.
בבדידות בין אישית ישנה התיחסות למסגרות הקרובות והתומכות, למעגלים המקיפים את האדם, אשר בעבר היוו עוגן ורשת מלכדת ותומכת (קהילה, כנסיה ועוד...) והיום תפקידם הולך ופוחת.

בדידות תוך אישית-
ההתיחסות כאן היא למצב נפשי/רגשי פנימי, כאשר האדם מנתק את עצמו מחלקיו שלו.
כך עלול להיווצר מצב בו האדם "יחנוק" את רגשותיו ותשוקותיו האמיתיים ויופעל תחת הכתבה של צווים חברתיים, כאשר אינו מאמין ביכולתו לשפוט מצבים ולחוש אותם.
הבדידות התוך אישית נגרמת מתוך פחד וחרדה ובשל כך נעשה שימוש במנגנוני הגנה על מנת למזער את החרדה והסימפטומים שלה ובכך להרחיק את האדם מרגשותיו הלא נעימים.

בדידות קיומית-
זו הבדידות הבסיסית ביותר המפרידה בין האדם לעולם שסביבו.
בדידות זו כוללת בתוכה גם את הבידוד בין האדם לזולת והכוונה היא, לתחושת הבדידות העמוקה אותה חווה אדם גם בהיותו מוקף חברה, או מנהל קשרים אינטימים ורואה עצמו כשלם וכישות אינטגרטיבית.
תחושת הבדידות נובעת מעצם העובדה כי אין אדם היכול להחליף אותו בחוויותיו, בכאבו, בשמחתו, באחריות על בחירותיו ובמותו.
כאשר אדם חווה בדידות קיומית, הוא מבין את היותו נפרד מאחרים ומן העולם מעצם הוויתו.

בתקופה קשה זו, מתעצמת תחושת הבדידות, ועולות שאלות קיומיות נוספות הקשורות בשאלת המשמעות, בשאלת המוות ואף עומדת בסימן שאלה סוגיית החופש .
הקרקע הבטוחה עלינו גדלנו (או לפחות חלקנו) מתערערת ושמה דגש על הארעיות והזמניות שכולנו חווים.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^