חרדת הקורונה - מה אפשר לעשות כדי להקל עלינו?

12/05/2020
תהילה לוי
תהילה לוי
מטפלת התנהגותית קוגניטיבית
חרדת הקורונה - מה אפשר לעשות כדי להקל עלינו?

כן גנים, לא גנים ,כן שולחים, לא שולחים, כן מסכות, לא צריך מסכות, כן פארקים, לא מגלשות..

כן סבא סבתא, אבל בלי חיבוקים 

כן בית ספר, אבל לא לכל  התלמידים 

כן גל שני, אולי בחגים, אולי בחורף הבא 

או שאולי זה בכלל קשור לראש הממשלה??

אין סוף שאלות, מסרים מבלבלים ובנתיים מסתובבים פה בני אדם מפוחדים. 

+++

מחקרים רבים שנעשו בתקופה האחרונה מצביעים על עליה משמעותית בתחושה של חרדה. 

ההתמודדות של בני האדם עם תחושת החרדה יכולה לנוע ממצב של הכחשה (מה זה השטויות האלה קורונה?) ועד מצב של מעורבות יתר (אמאל׳ה קורונה!). במצב כזה נאגור מזון, נצפה כל הזמן בחדשות ואפילו נפתח מחסן פרטי לנייר טואלט וביצים והכל למען מטרה אחת-  החזרת תחושת השליטה במצב של חוסר וודאות.

נדמה כי המצב הנוכחי משול לסתירת לחי מצלצלת שהעמידה בסימן שאלה רציני את היכולת שלנו מול חוקי הטבע ואף ניפצה את אשליית ״האדם הכל יכול״ שהרי רובנו  הינו בסוג של לחץ, מי יותר ומי פחות. 

כמו כן, סביר להניח שלרגשות הפחד והלחץ שרובנו חשים לאחרונה יש בסיס מציאותי. 

פחד מהמחלה - כי יש פה וירוס שגורם לאנשים לחלות. 

פחד כלכלי - כי שכירים מפוטרים ועצמאים קורסים. 

פחד מבדידות - כי בסופו של דבר אנחנו יצורים חברתיים.

ללא ספק, תקופה של חוסר וודאות, הפחדה (מוצדקת או לא), בידוד חברתי ומסכות על הפנים הם בסיס פורה לחרדה. 

למזלנו, חרדה שמשפיעה על תפקודנו התקין לאורך זמן, זקוקה לקצת יותר מבסיס... כמו שפרח זקוק למים כדי לצמוח כך החרדה צריכה מחשבות שליליות וחוסר תפקוד התנהגותי שיזינו אותה ופה יש לנו יכולת אמיתית, גם אם נדמה לחלקנו שלא. 

כדי להבין את הקושי ״לצאת מהחרדה״ אנו צריכים להבין את המושג חוסר אונים נרכש, שמתייחס למצב בו גורמים למישהו להרגיש שאין לו דרך לשנות את מצבו. כלומר, שהדברים הרעים שקורים לו נמצאים מחוץ לשליטתו, במצב שכזה הוא יישאר פסיבי גם כאשר תהיה לו אפשרות להציל את עצמו. 

ואם בתקופת הקורונה עסקינן, אזי שבשלב הראשון השליטה נלקחת במציאות (שינוי כפוי באורח החיים באמצעות חוקים וצווים). בשלב השני, כאשר מתאפשרת היכולת לשלוט ( צווים מקלים יותר כמו האפשרות להסתובב ברחוב וללכת לעבודה) בני האדם עדיין מרגישים שהם לא מסוגלים, כי הפחד והחרדה גדולה יותר מהרצון לחזור לשגרה. 

אבל היי, יש גם חדשות טובות - זה יכול לעבור! 

ראשית כל חשוב שנזכור ונזכיר לעצמנו כי חרדות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הן נורמליות.

הבסיס של החרדה טמון ברגשות של פחד ששומרים עלינו עוד משחר האבולוציה כשברחנו מאריה שואג. 

לאחר שהבנו שאנחנו עדיין נורמלים, אנו יכולים לעזור לעצמנו על ידי כך שנצמצם למינימום את צריכת החדשות (אפשר להפסיק לחלוטין את ספירת מניין המתים) ולזכור שחדשות זה יותר רייטינג ופחות מידע. 

באותו הקשר מומלץ לזכור גם שגוגל היא תוכנת מחשב ולא באמת דוקטור, אז אפשר להפסיק לחפש את הקשר בין האפאצ’י האחרון ובין הקורונה.

בנוסף כדאי ורצוי לנסות את ״טכניקת ההתנגדות״ המשמשות בטיפול קוגנטיבי התנהגותי לחרדה. 

מדובר בתרגילים מוחיים שבהם מתעמתים עם מחשבות שליליות עקשניות באמצעות מחשבות רציונליות סותרות. למשל, אם המחשבה השלילית היא: ״הקרובים שלי ימותו מקורונה״, המחשבה החלופית והרציונלית יכולה להיות: ״רוב הקרובים של החברים שלי לא מתים מקורונה, למעשה מרבית אלה שחלו הבריאו ויש יותר כאלה שלא חלו בכלל מאשר אלה שחלו״. 

אם ממש מוכרחים, אפשר בהחלט להקצות זמן לדאגה, כך שברגע שקופצת מחשבה מטרידה מסלקים אותה וקובעים איתה דייט קצר ומוגדר בזמן שבסופו קמים ועושים משהו אחר: מתרגלים נשימות, למשל, כל ערב למשך מספר דקות- זה בחינם ועוזר מאד.

דרך נוספת שהינה בשליטתנו המלאה היא לבצע פעילות גופנית. ממש לא חייבים לצאת למרתון, מספיק אפילו כמה קפיצות ביום לשחרור האדרנלין לאפיקים חיוביים, כדי להחזיר לגופנו (ואחר כך למוחנו) את תחושת הכוח והשליטה ומכאן את הפחתת החרדה.

ויש עוד מה לעשות... בשלו אוכל טעים, פרגנו מקלחת ארוכה, שמעו שירים והכי הכי חשוב - דברו עם בני משפחה וחברים! 

וזכרו... למרות התחושה שהחרדה כאן כדי להישאר, זה יעבור. גם הקורונה.

 

לחצו כאן למציאת מטפל

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^