"זהירות! ריבים לפנייך"

27/03/2020
סער נצר
סער נצר
מאמן אישי / קואוצר
"זהירות! ריבים לפנייך"

בתקופה הקרובה אתם הולכים לריב, והרבה. אני לא מדבר על לריב עם אנשים זרים לכם, הרי גם ככה אתם לא מסתובבים בחוץ, אני מקווה.

אני מדבר על ריבים עם בני הזוג והילדים שלכם.

כן, כן, אותם אלה שבהם בחרתם להקים ביחד משפחה, והתוצאות של הבחירה הזו, הילדים שלכם.

לא מדובר על ריבים כמו "אצל מי עושים השנה את הסדר?". מדובר בריבים של "איך לעזאזל מסיימים את הסגר הזה בלי לפרק את המשפחה, או לפחות בלי להשאיר אחריו אדמה משפחתית חרוכה?".

בואו לרגע נעצור ונבין מה גורם למתח הזה, חשוב שניתן לגורמים את שמם האמיתי ושלא נשים אותם תחת שם כולל כמו "המצב", "הקורונה" וכדומה.

אז הנה חלק מהגורמים, ואני מזמין אתכם לקחת דף נייר ועט ולרשום אותם, כדי שאחר כך תוכלו להוסיף את הגורמים האישיים שלכם.

החלק הזה חשוב ביותר, כי כשאתם יודעים בדיוק מה הגורמים, אתם יכולים להיות ערים להם, לזהות אותם ולטפל בהם, או במילים אחרות, אתם יכולים לקחת עליהם בעלות ואחריות.

בואו ונמנה רגע את אותם גורמים:

  1. אובדן עבודה
  2. ירידה בהכנסות
  3. הילדים בבית
  4. עלייה בהוצאות
  5. שהות ממושכת עם בן/ת הזוג בחלל קטן יחסית
  6. שהות ממושכת עם הילדים בחלל קטן יחסית
  7. אובדן פרטיות בחיים הכלליים
  8. אובדן פרטיות בחיים האישיים

אתם מוזמנים לרשום לעצמכם גורמים נוספים.

הגורמים האלו יוצרים אצלנו מצוקה ולו בשל הסיבה הפשוטה, שאנחנו לא רגילים לחיות ככה.

לדוגמא: אנחנו רגילים לשלוח את הילדים למסגרות בבוקר, ללכת לעבודה, לחזור הביתה, לבלות זמן משפחה/לבלות וללכת לישון.

כלומר, אנחנו לא רגילים להיות כל הזמן סגורים בבית, ובכל מקום שהוא לא הבית, יש לנו אינטראקציה עם אנשים אחרים, יש לנו תפקידים שונים למלא, יש לנו אחריות שונה.

ולפתע, בלי אזהרה מוקדמת, אנחנו כל יום, כל היום, סגורים בחלל קטן, עם אותם אנשים (שאותם אנחנו מאוד אוהבים). התפקידים והאחריות שלנו מצטמצמים מאוד. אמנם זה תמיד היה שם, אבל לא בכאלו עוצמות ולא במונוטוניות שכזו.

ואז, או אז, מתחילים להילחץ אצלנו כל מיני כפתורים שאולי לא ידענו על קיומם, או שידענו והדחקנו. גם עוצמת הלחיצות עליהם גוברת.

אז לשנות באופן מיידי את מה שגורם לאותן תחושות להגיע, לא נוכל, זהו תהליך של קילוף וגילוף שלוקח זמן.

ועם זאת, ישנם מספר דברים, שאם נהיה מודעים להם ונתרגל אותם, יוכלו לעזור לנו לצלוח את התקופה הזו בצורה רגועה וטובה.

אז נתחיל...

אי ודאות

רובנו חיים תחת הקונספט שמה שהיה הוא מה שיהיה. לכן, כאשר משהו משתנה בצורה דרסטית, קשה לנו להתמודד עם חוסר הידיעה על העתיד לבוא.

אתן דוגמה – אתם רגילים שהילדים חוזרים בכל יום מביה"ס בשעה 15:00 כמו שעון שוויצרי. הילדים שלכם גם סופר אחראים, ותמיד מעדכנים אתכם על כל שינוי בזמן החזרה שלהם מביה"ס.

יום אחד, השעה 15:01, והם עדיין לא הגיעו. עוברות עוד כמה דקות ועדיין לא הגיעו ולא הודיעו שהם מאחרים או לא מגיעים.

השעה כבר 15:30, הם לא הגיעו, לא עדכנו וגם לא זמינים בטלפון.

מה קורה לכם ברגע הזה?

אי הודאות מייצר חשש, פחד ולעיתים גם חרדה.

המוח שלנו, שלא מסוגל להתמודד עם אי ודאות, מתחיל באופן אוטומטי לייצר תרחישים מתוך כלל הידע שלנו, על מנת להתגבר על אי הודאות.

על מנת להתמודד עם אי הודאות, אני רוצה לתת לכם תרגיל לביצוע:

  1. בכל פעם שאתם מזהים אי ודאות לגבי משהו, קחו דף וכלי כתיבה.
  2. בראש הדף כתבו את השאלה שמטרידה אתכם, לדוגמא "מדוע הילדים מאחרים?"
  3. כתבו מתחת לשאלה, את כל האפשרויות ההגיוניות והלא הגיוניות שרק עולות לכם לראש.
  4. מתוך כלל האפשרויות, סדרו אותן בסדר עולה, מההגיונית ביותר, למופרכת ביותר.
  5. לכל אפשרות, רשמו דרכי פעולה להתמודדות עם אותה אפשרות.

מה שלמעשה התרגיל הזה מאפשר לכם, הוא לתת למוח לבחון דרכי פעולה ולהעסיק אותו בפתרונות במקום שאלות.

בעקבות כך, רמת אי הודאות תרד ובעקבותיה מפלס החרדה והמתח יפחתו אף הם.

 

קבלה

אל תתווכחו עם המציאות, זה המצב החדש ואין לכם הרבה מה לעשות איתו.

ויכוח עם המציאות רק יגרום לכם להרגיש סבל מיותר, שיתווסף לכאב שנוצר בלאו הכי בעקבות האובדנים השונים שהביאה איתה הקורונה ואותם מנינו למעלה.

הצהרה: היקום הפיזי הוא מורה הדרך שלכם!

זה אומר שכל דבר ודבר נמצא ביקום הפיזי.

היקום הפיזי הוא מציאות העובדות.

היקום הפיזי לא אומר "טוב" או "רע", "יפה" או "מכוער", "חכם" או "טיפשי". הוא אומר "זה איפה שאתם נמצאים".

כדי לדעת איפה אנחנו נמצאים ביקום הפיזי, נסתכל סביב ובמקום שהרגליים שלנו נוגעות ברצפה אנחנו שם.

אנחנו נוסיף לו את כל התוספות. "טוב", "רע", "יפה", "מכוער" וכו'.

היקום הפיזי לא יודע את זה.

כל מה שלא נוגע ליקום הפיזי: דעות, פרשנויות, עמדות וכו' זה התוספות שאנחנו מוסיפים.

אבל מה עם כל הדעות והפרשנויות והעמדות ביחס ליקום הפיזי?

בואו נבדוק.

האם יש להם השפעה אמיתית על היקום הפיזי?

ניסיון: למצוא כוכב בשמים ולצעוק עליו את כל דעתנו עליו. אם יזוז אז לדעה שלנו יש משקל בעולם הפיזי. אם לא, יש כאלה שיגידו שאולי בחרנו כוכב חירש :-)

כנ"ל עם לעצור גל בים בצעקה.

איך זה קשור לקבלה? זוהי בעצם גישת האחראי

למה זה מחייב אותי כשאני בגישת האחראי?

  1. עצור.
  2. הסתכל אל היקום הפיזי (תוצאות). זו השאלה על "מה לא עובד?"
  3. תקן ביקום הפיזי (מצא פתרונות)
  4. פעל (יישם את הפתרונות ביקום הפיזי)

 

כשהמטרה היא שיפור איכות החיים.

אבל בני אדם רגישים לתיקונים:

נותנים לנו פידבק. אנחנו צריכים "לעכל" את זה.

אנחנו רואים בדובר או במצב, אויב או איום.

ואנחנו מתגוננים.

מה באמת מאוים אצלנו? התדמית.

 

תדמית - מה אני חושב  שאחרים חושבים עלי.

כשתדמית מאוימת זה מה אני חושש שאחרים חושבים עלי.

כשאני עסוק במה אחר חושב עלי (עלול לחשוב עלי) אני עסוק בתדמיתי. למה שבדרך כלל קוראים 'אגו'.

אני מוטרד שאחרים חושבים עלי דברים שליליים (טיפש, לא מוצלח וכו') וזה חלק חשוב מהפחד שלנו מכישלון.

פחד מכישלון הוא בעצם אם יקרה כך וכך מה אחרים עלולים לחשוב עלי או מה אני עלול לחשוב על עצמי. על אחת כמה וכמה במצב החירום הנוכחי אליו נקלענו.

חשוב לזכור, המצב (היקום) לא בשליטתנו. מה שבשליטתנו זה איך אנחנו מגיבים למצב.

 

סגלו לעצמכם את המנטרה הבאה: "אני מקבל ברגע זה את מה שאני חושב וחווה. זה המצב כמו שהוא והרצון שלי שדברים יהיו אחרת, לא ישנה את המציאות כרגע. אני יודע שאני יכול להתמודד עם המצב כמו שהוא ואני מסכים לחוות את הרגע הזה."

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

חיפוש מטפל מתאים
^