להגיד הכל בפנים

06/05/2020
אנה נווה לדרמן
אנה נווה לדרמן
פסיכותרפיסטית
להגיד הכל בפנים

תארו לעצמכם שאתם מוזמנים לחתונה.

הכלה חברה ממש טובה שלכם והיא פוגשת אתכם בשמחה ובהתרגשות.

אחרי הנשיקות והחיבוקים היא זזה צעד אחד אחורה, מחזיקה את שולי השמלה כמו נסיכה, חיוך ענק זוהר על פניה ושואלת:

"איך השמלה?"

ואתם נתקעים.

לדעתכם היא נראית ב- 10 שנים יותר מבוגרת, השמלה בכלל לא מחמיאה לה, והאמת?

אפילו מוזרה קצת.

 

מה תגידו?

אם תגידו שהשמלה מקסימה – לא תהיו אותנטיים.  והרי אמרו לכם בסדנאות בכל מיני מקומות שאותנטיות היא שפת הלב וכל מיני כאלה דברים.

ואם תגידו לה את האמת- תהיו אותנטיים אבל תהרסו לה את הערב, ותכל'ס- מה יש לה לעשות עם זה?

כאן מביא הבודהיזם ביטוי מציל - כנות טובת לב. זה המצפן, זה ה- waze.

ועוד אומר הבודהא על דרך האמצע ועל דיבור נכון.

למה הכוונה נכון? לא במובן של בסדר או לא בסדר.

נכון  במובן של מותאם לארוע, להקשר ועם כוונה מועילה ומיטיבה.

 

מועילה ומיטיבה עם מי? 

עם הכנות שלכם וגם עם האדם האחר. ככה זה תמיד.

כי אותנטיות שהיא רק להוציא החוצה את המחשבות שלנו, הדעות שלנו, הרגשות שלנו בלי לשים לב להקשר ותוך כדי פגיעה באדם אחר- היא לא באמת אותנטיות מיטיבה אלא רוע לב.

 

אז בואו נעשה סדר.

אותנטיות – מוזכרת בהקשר של ביטוי הדבר האמיתי.

אבל מי קובע מה אמיתי ומה לא? אך ורק אנחנו!

לכן אותנטיות מתחילה בכנות שלנו עם עצמנו. האם אנחנו מחוברים ומכירים במחשבות שלנו? ברגשות? בתחושות גוף כפי שהם נוכחים ברגע נתון?

בתרגול מיינדפולנס זה האימון הבסיסי והעיקרי. עצם ההכרה במה שנוכח מאפשר התרחבות הלב וכנות מאד גדולה עם עצמנו. האוטומט של רבים מאיתנו הוא לעצב את החוייה הנוכחת. שזה אומר לסלק את מה שלא נעים, להאחז במה שנעים וליצור עוד ועוד ממנו. אלא שלאורך זמן אנחנו יכולים לגלות שמדובר במאמץ שמייצר סטרס ועייפות.

בעוד שכשנסכים לפגוש את החוויה הנוכחת כפי שהיא, בלי שיפוטיות, בלי להיאבק ובלי להיאחז במשהו שצריך להיות- נוצר מרחב פנימי עמוק. רק כשאנחנו מסכימים להיות בכנות גם עם הפגיעות שלנו – נוכל גם לחשוף את עצמנו לאחרים ולקיים קשרים אמיתיים של קרבה ועומק.

רק מכאן אפשר לדבר על אותנטיות עם אחרים ועם העולם. כי אנחנו לא רוצים צביעות- העמדת פנים ומסיכות וגם לא העדר פילטרים עד כדי פוגענות. כי אותנטיות היא מה שמאפשר לנו להיות באינטימיות, בקשר אמיתי עם עצמנו ועם אחרים.

בבודהיזם אותנטיות היא בעלת משקל כבד במובן של הסתמכות אך ורק על הנסיון שלנו. לא מאמינים במה שהמורה אומר אלא מאפשרים לעצמנו לחוות ולהיות כמו המים הרעננים במעיין להבדיל מאימוץ דברים מהמחסן – משומשים ולא מחוברים לעצמנו אלא מצטטים אחרים מה"ספריה" בראש.   

 

אז אותנטיות מתחבר להיותנו מקוריים, בקשב פנימה וגם בטוב לב.

מסובך? לא כל כך. עניין של אימון.

רגע...יש עוד חלק - והוא הכוונה. המוטיבציה.

התרגול מאפשר לנו בהירות בקשר למוטיבציה וזו נקודת המוצא. מה המוטיבציה שלי בתשובה לאותה כלה? אם זה האגו שרוצה להכתיר לעצמו כתרים של אותנטיות או שבאמת יש ערך בתשובה שלנו. מה הכוונה?

כי מה שהופך אותנטיות לכנות טובת לב זה קודם כל הכוונה.

לסיכום –

אותנטיות זה הרבה יותר מסתם להגיד בלי פילטר כל מה שעולה לי.

זה כן להוריד מסיכות ולא להיות מי שאני לא. במקום לצטט מהמחסן- להיות כמו מים של המעיין.

ועדיין אנחנו רוצים שהאותנטיות תהיה מיטיבה- כנות טובת לב. לכן נצרף כוונה, קשב למה שנוכח באותו רגע ודיבור נכון ומיטיב.

לא להתייאש...זה ענין של אימון שריר שמשלב בין אותנטיות לבין אכפתיות ורצון להיטיב.

במאמר הבא- נדבר על דיבור נכון כחלק מאותה כנות טובת לב. 

 

"כנות אולי לא תשיג לך חברים רבים, אולם היא תמיד תשיג לך את החברים הנכונים." ~ ג'ון לנון

 

חיפוש מטפל

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^