מעברים - חזרה לשגרה

04/05/2020
מירי מטלון
מירי מטלון
מנחת הורים
מעברים - חזרה לשגרה

שיגרת הקורונה הפכה להיות מוכרת יותר ויותר.

המעבר הביתה מהעולם החיצוני היה חד ומהיר. ברגע הונחו מולנו כתבות ושידורים על התפרצות מגפה, הדמיון שלנו מילא כל חלקה טובה של חורים בנתונים והמשפחות הסתגרו בבתים, כשבלב התקווה לזמניות, ולפתיחת הסגר מאירה את היום.

לאורך כל התקופה משפחות מחכות לחזור לשגרה.

בואו נסתכל רגע על המילים האלה לחזור...

הגדרה מילונית אבן שושן:

חזרה - 1. שיבה  2. עשית דבר פעמים אחדות לשם שינון או אימון וכדומה

בחזרה - 1. בדרך הפוכה לאחור 2. מחדש

הכוונה ללכת אחורה ולעבור לעבר לחלק שהוא איננו. לחזור לחלק שיצאנו ממנו, לחזור מחדש,  כמו חפיסת הקלפים שנטרוף מחדש ונחלק שוב.

 

מה החלום?

לחזור לצאת מהבית בחופשיות ללא הגבלות, לחזור לחבק, לחזור להיפגש עם כל המשפחה מכל הגילאים, לחזור לעבודה, לחזור לסדר היום, והילדים - למסגרות שלהם.

החוכמה תהיה לחזור כשנוכל להתבונן: מה קרה? מה למדנו? למה נחזור ומה נחדש ונטמיע אותם להרגלים החדשים שלנו?

מה היא אותה שיגרה שנבנתה מהמעבר לבית כדי שנוכל לצאת מהבית לעולם?

 

כשאנחנו מדברים על מעבר, אנחנו מדברים על מצב שהיה ומצב משתנה. על העבר, על ההווה, על העתיד.

 

כשמסבירים לילדים על מעבר מדבר אחד לשני אנו משתמשים במונחי זמנים אלו. לדוגמא:

עד היום הלכת לגן / בית ספר, מהיום אנחנו נשארים בבית כדי להישמר מנגיף הקורונה ובעתיד תוכל לחזור להיפגש עם החברים, ללימודים, לסבא וסבתא... זה יראה שונה אבל יחזור.

הסבר שכזה נותן הכרה לעולם שהיה, מתקף את מה שקורה כרגע , מאפשר לצייר איזה שהיא תמונה עתידית ומסייע ליצור ביטחון בתוך הלא נודע.

 

כרגע הפחד לחזור הוא גדול. התרגלנו לקחת את הבוקר ברגוע, ילדים לומדים התרגלו ללמידה מרחוק, נוצר סדר יום שהוא גם משפחתי וגם אישי, התגלו הרבה יתרונות לבית...

לדוגמא : עבודה מהבית - עובדים מספיקים עבודות, עומדים ביעדים ללא פקקים, ללא נסיעות ומצליחים להיות עם הילדים. כמובן שמודל כזה היה נפלא ואפשר גם לצאת לעולם, לפגוש חברים, ובמקביל לעבוד.

הילדים שלנו פתאום חיים בעולם ללא סטרס, יכולים לעשות דברים בדרך שלהם, ללמוד בקצב שלהם, הגמישות של הצוות החינוכי, הקשב גדול יותר, התחרותיות היא פנימית מול עצמם ומשהוא חדש גדל בהם.

הורים מדווחים על עליה ביצירתיות אצל הילדים, גילויי עצמאות ותחושת מסוגלות.

ולצד כל אלה, יש את הפחד מלחזור! 

אנחנו גם פוחדים מהקורונה, גם פוחדים מאנשים (לצערי, חלק מתופעת הלוואי של ההפחדה שכל אדם מדבק ויש בו סכנה), וכן גם לחזור לדפוסים הקודמים שלנו, שעכשיו גילינו שיכולים להשתנות. לעשות מעבר נכון מצריך התבוננות.

אז... מה עושים?

עבר

בואו נתבונן על החיים פרו הקורונה:  

מה אהבתם בהם ביחס לשגרה ? מה היה קשה ודרש שינוי ?

הווה

מה הכי רוצים לשמר? מה גיליתם שתרצו שיישאר ומה תרצו להוציא מחיי המשפחה שלכם?

עתיד 

איך אנחנו אחראים לעתיד שלנו ביחס למשפחה? מה הגבולות החדשים שלנו? מה העיקר שיישאר והטפל שיצא?

מה צריך במעבר?

למידה חדשה וסבלנות. הלמידה תאפשר חזרתיות ובנית מיומנות חדשה שתעזור לנו לשמר הרגלים חדשים ונכונים יותר למשפחה וסבלנות תאפשר את הכוחות לתהליך נכון בימים האלה. סבלנות זה מצרך נדיר כמעט כמו נייר טואלט וביצים אבל זה צו השעה.

עלינו למצוא סבלנות כדי לשדר אותה לילדים. סבלנות לגלות את העולם שוב .גם הוא שונה.

אנחנו שונים, החיים שונים, הילדים השתנו.

דעו את המשפחה שלכם כדי שתוכלו לשמר את התובנות שלכם, לשנות ולהניע אתכם לעולם טוב יותר.

 

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^