בין ייאוש לתקווה – כיצד לשמור על האמונה שתהיה זוגיות

22/02/2021
חמוטל מנשה מאיר
חמוטל מנשה מאיר
מאמנת אישית / קואוצרית
בין ייאוש לתקווה – כיצד לשמור על האמונה שתהיה זוגיות

באחד מימי תקופת הרווקות שלי ארוכת השנים, עמדתי במדרחוב מול הים, במעיין עמדת תצפית גבוהה. במקום לצפות במים ולבהות באופק, נשאתי עיני לשמיים וצעקתי בליבי את כאבי. עיני נמלאו דמעות וביקשתי כבר להכיר מישהו, פשוט להכיר.
הורדתי את עיני חזרה ושמעתי מישהו אומר לי, "היי... איזה יופי הים היום, נכון?"... הורדתי את העיניים, הסוואתי את הדמעות, הפניתי אליו מבטי.

לא האמנתי... זה היה בחור צעיר ומתוק שפשוט התחיל איתי. היית בהלם...! לא יכולתי להבין את השידור הישיר הזה, בקשת האונליין, שהיקום נענה לה כ''כ מהר.
"אמונה.. קצת אמונה..."
דיברנו אותו שישי אחה''צ באותו מקום ליד הים כשעתיים. לא האמנתי שהדבר המתוק הזה הגיע אליי, ככה מהשמיים נחת.
יצאנו כמה ימים ואני הייתי בעננים. ואז התברר שהוא נוסע לחו"ל, לנסות שם את מזלו. הלב שלי, כמו שהתרחב להכירו, כך הצטמק בחזרה לשמע הבשורה.
מה? רק הגעת אליי. עברה בראשי המחשבה... מה היקום מנסה להראות לי?

היום אני יודעת שהמסר היה:

"אמונה. אמונה שהכל יגיע אלייך בזמנו."


להזכיר לי על קיומה של אמונה! לא אמונה ביישות אחת חיצונית לי, אלא, אמונה בי, בעצמי! לשמור את הרצון, לשמור את הכוח ללכת בדרך הזו, לחוות את השיעורים ולצלוח את המבחנים.

החיפוש אחר זוגיות, לאורך רווקות ארוכת שנים מביא לנסיעה ברכבת הרים של עליות ומורדות, הן במצב הרוח והן באמונה.
נעים מייאוש לתקווה, מכאב לאהבה, מרצון לנסות ומהניסיון לזרוק הכל לפח ופשוט לוותר.

הכאב בגוף, בעקבות משהו בנו שכ''כ רוצה את חוויית הזוגיות,
הכאב בגוף בעקבות העובדה ש'לכולם יש ולי לא',
הכאב בגוף כשחולפת המחשבה שאולי לי לעולם לא יהיה או אולי כבר לעולם לא ארצה
.

אני זוכרת מפגשים עם דייטים ובני זוג לכמה חודשים וסיומות, המון סיומות. כמעט לא ראיתי את ההתחלות, הפוקוס היה על כאב הסיום.

אז מה בכל זאת מצליח להחזיק שם את הדרך?


האמונה! האמונה בי שלא אוותר, האמונה בי ובכוחותיי לאורך הדרך. הידיעה שהיקום מדויק עבורנו ומביא אלינו הכל בזמן הנכון ללמידה מיטבית ובהצלחה שלנו להתפתח הלאה. וזאת גם אם כואב. ההבנה שהדרך שלנו מדייקת את עצמינו ברצון לזוגיות, בסוג הזוגיות, ביכולת שלנו להכיל ואפילו להודות על הקיים.
בהבנה הרגשית שמה שלא פתור אצלינו ימשוך אלינו את בדיוק הלא פתור הזה אצל האחר.

אל תאבדו את האמון בבחירות שלכם. הן מדויקות להתפתחות שלכם נכון לעכשיו, לרגע זה. גם אם הכל נראה תקוע עכשיו, קפוא בזמן, זכרו שכל רגע איננו דומה למשנהו וקודמו לא יחזור. כל רגע הוא הזדמנות להתבוננות, הבנה, העמקה ויצירת שינוי בהתנהלות שלנו.

ומה מצליח להחזיק את האמונה?

היכולת להיות בתוך למידה, היכולת להתבונן בשיעורים ולעשות כל אחד מהם. לדעת שהכל מדויק והכל נעשה למען התפתחותנו המנטאלית והרגשית. כל שיעור שהבנו ועשינו, משחרר אותנו מהייאוש, מהכאב ומחוסר הוודאות.

כל שיעור מאפשר לנו להתכונן לקראת הבאות ולדעת לעשות את השינוי עם בן/ בת הזוג החדשים.

כל שיעור שנלמד משחרר אותנו מהאוטומט של התנהגותנו בעבר – כל מבחן שנלקח מעביר אותנו לשלב הבא.

אורכה של הדרך, תלוי ביכולת שלנו לקחת את השיעורים ולהתמודד איתם, לעשות עבודה ביננו לבין עצמינו. ככל שאנחנו מתקדמים, הפסגה תמיד מתרחקת עוד קצת ומאפשרת לנו להמשיך לגדול, להתעצם ולהתעצב. העובדה שהפסגה מתרחקת איננה אומרת שלא מגיעים לפסגות, אלא שהפסגות מאבדות את היותן המהות העיקרית ומפנות את מקומן בחשיבות הגבוהה לדרך.

בקליניקה, כמובן, אנו מתחילים תהליכים ומסיימים אותם כשהגענו אל היעד שאותו הגדרנו לעצמינו – למשל, זוגיות. אך גם כשמסתיימות הפגישות בקליניקה, התהליכים האישיים ממשיכים מחוץ לה עם הכלים שמקבלים בקליניקה. וזו כל המטרה: להקנות לכם את הכלים להתמודד עם החיים / עם הזוגיות שלכם גם אחרי שמסיימים, כי החיים לא נעצרים באף פסגה. הם כל הזמן קורים במקביל והיכולת שלנו לראות את השיעור ותהליך השינוי והדיוק, היא זו המאפשרת לנו להתמודד עם כל העתיד לבוא בזוגיות או עד שנגיע אליה ובכלל בחיים.

בקליניקה אנחנו יכולים ללמוד רבות מקשר שמתקיים, בין אם אפיזודה חולפת או קשר רומנטי רציני. אפרוס פה מעיין תהליך מעגלי של למידה מתוך קשר שמתקיים או אחד מאלו שהסתיימו. אתם יכולים לעשות זאת גם עם עצמכם, עם טיפה מיומנות של תהליכי מודעות וחשיבה:

  1. התבוננות
    לוקחים צעד אחורה, זום אאוט מהקשר, מאותה מערכת יחסים וממפים מה יש בה. זום אאוט וזום אין, ממש כמו הפעלת מצלמה, זה מעיין משחק מוחי, בו אנו מנסים לדמיין את הפוקוס שלנו עובר מתוך הסיטואציה אל מחוץ לה. נקודת מבט רחוקה יותר. כלומר, במקום לחשוב מה הוא אמר או מה היא רוצה ואיך עליי להגיב באופן נקודתי, מדמיינים מעיין זום אאוט והתבוננות מנקודת מבט רחוקה יותר. נקודת מבט כזו שרואה את המהות של הקשר ופחות את הפרטים הקטנים של היום יום. מנסים להבין את המהות של החיבור בינינו לבין בן או בת הזוג.
  2. הבנה
    מתבוננים על עצמינו ועל הקשר ומנסים להבין האם תמיד הגיעה אלינו הווריאציה הזו של מערכת יחסים או שזה משהו חדש ושונה שנכנס? לרוב נגלה שזו אותה הגברת בשינוי אדרת.
  3. יצירת מודעות
    בודקים מה הוא הדבר הזה שיש לנו לתת תשומת לב אליו, מה יש לנו ללמוד מכך? מה השיעור עבורנו? מה עוד לא הבנו או סירבנו לקבל עד כה? שימו לב, השיעור יכול להיות מורכב יותר ובנוי משלבים וקליפות שיש לקלף ואט אט לחשוף למידה אחרי למידה. לכן לא להתייאש ולהיות סבלניים עם מה שיש עכשיו, כי כמו שאמרנו בהתחלה, כל דבר מגיע בזמנו. דוגמאות לשיעורים: אני תמיד מטפל/ת בבן הזוג שלי, הגבולות שלי חדים מידי או לא ברורים דיים, אני נוטש/ת או ננטש/ת, הערך העצמי שלי נמוך ואני מחכה שבן/בת זוגי ישלימו לי אותו... והדף קצר מלהכיל את האפשרויות של כל אחד מאתנו. זהו שלב חשוב ביותר – שלב המודעות לשיעור. כשהשלב הזה מגיע נפתחת לנו הדלת לחיפוש הפתרונות. יחד עם זאת אפשר גם לשהות קצת בתוך שלב זה ללא עשייה או חיפוש אחר הפתרון ולהתבונן עוד.
  4. זווית חדשה
    ננסה להתבונן שוב על הדברים מכיוון חדש, מזווית אחרת, ננסה פרשנות שונה הפעם שתאפשר היתכנות של עוד מחשבות ותחושות ובעקבות זאת התנהגות חדשה. שלב מאתגר מאוד... כדי להחליף את הפרשנות שלנו לחיים ולתחושות ולרגשות נדרשת מיומנות רבה ולעיתים מישהו מבחוץ שיכול להסתכל אחרת מעצם היותו שונה מאתנו או אדם שזהו מקצועו/ה. זה יכול להיות חבר/ה, משפחה או מטפל/ת, העיקר שיהיה זה אדם שמיטיב איתנו ורוצה לתת לנו את הכנות כמתנה נעימה ומקדמת (שימו לב, זה חייב להיות נטול ביקורת. מביקורות אנו לא צומחים – לא מהאחר ולא כלפי עצמינו).
  5. תגובה אחרת
    בדר"כ הפתרון לא יגיע ב"בום", בבת אחת. הוא ייבנה אט אט ביחד עם שינוי חשיבה וכתוצאה מכך משינוי התגובה שלנו. אם אנחנו בתוך מערכת היחסים, ננסה להגיב בה אחרת מהרגיל שלנו ואם אנו כבר איננו בתוכה, פשוט ננסה ללבן עם עצמינו ולהבין מה היה בה, מה עלינו ללמוד ממנה. כשאנו מגיבים או פועלים אחרת מתמיד, הסביבה גם היא מגיבה אלינו אחרת, מעיין ריאקציה אחרת. הכנסנו חומר חדש למערכת, "נוצרו תגובות כימיות חדשות" ופה כבר אפשר להתחיל ולייצר הצלחות וניצחונות קטנים אישיים שמובילים לשינוי המיוחל לנו.
     הסביבה יכולה להיות בן/בת זוג, קולגות לעבודה או כל מערכת יחסים בחיינו.
  1. חוקי המשיכה משתנים

שינוי בנו, בפוקוס שלנו וברצונות שלנו, מושך אלינו אנשים המתאימים יותר לתסריט החדש בראשנו. כשאנו לוקחים את השיעור ומייצרים הצלחות שמעוררות שינוי בתוכנו, אנחנו בונים את מערכות יחסינו הזוגיות החדשות ומבנים את הקיימות באופן המאפשר לנו לזוז מהאוטומט שלנו להרגיש טוב ונינוח יותר, להרגיש מדויקים יותר לצרכים האמיתיים שבמעמקי נפשנו.

  1. הודו לעצמכם

פרגנו לעצמכם על 'פיצוח' השיעור שלכם ואל תיבהלו אם יגיע מבחן סיכום או בוחן קטן שעליכם לעבור בהצלחה. היו קשובים להצלחות קטנות כגדולות. לפעמים צעד קטן לאנושות, הוא צעד עצום לאדם. כלומר, כל שינוי וגם הקטן ביותר שהצלחתם לקיים, הוא ניצחון ענק של עצמינו. אנו רוצים להודות על הכוחות שלנו לשנות ולהתפתח.

  1. גם שינוי פצפון הוא הצלחה גדולה
    גם אם אתם חושבים שלא הצלחתם, לא להתייאש! ולא לאבד אמונה. התמקדו בפרטים הקטנים ביותר שהצלחתם בהם. פרגנו לעצמכם עליהם, אימרו תודה ושתצליחו עוד קצת ועוד יותר, בפעם הבאה. לפעמים אנו עצמינו לא מסוגלים לראות שינויים פיצפונים, של התנהגות, או של תגובת אוטומט. אבל זה שאנו לא רואים אותם, לא אומר שהם אינם משמעותיים. להיפך, הם מאוד! חייבים לתפוס אותם ולהגדיל את נפחם. הם הצלחה לכל דבר. בשביל להבחין בהם יש להתבונן מחדש ובשקט פנימי, על הדרך שנעשתה ולראות את השינויים. כשאדם נמצא בתהליך של שינוי, תמיד יש שם תזוזה ולו הקטנה ביותר, רק צריך לשים לב אליה.
  2. עיגון השינוי
    ברגע שיש תחושה ששינוי התגובה הצליח לנו והביא משהו חדש לחיינו, ננסה לעגן את השינוי ולהפכו למשהו קבוע, יציב שאנו פועלים לפיו. אבל רק עד שדופק לנו בדלת כבר השיעור החדש ומבקש את העמקתו. עלינו לשמור על הגמישות ויכולת ההשתנות בעדינות, כך משמרים את האמונה בדרך.
  1. במקום אמונה נכנסת ידיעה
    צאו לדרך מחדש עם הידיעה שתחושה חדשה כבר מתקיימת בכם ומשהו שונה מעט עומד להגיע לחייכם. כשאנו נמצאים בתהליך הלמידה ומייצרים הצלחות של שינוי וחווים חוויות חדשות ואחרת מקודם,  אנחנו יכולים להתחיל להרגיש שהצורך באמונה מפנה את מקומו בידיעה. ידיעה שהכל מגיע בזמן ובקצב שלו, לנו נותר רק ללכת בדרך כדי לקדם את הזמן בעזרת תהליכים. לפעמים זה לוקח תהליך אחד קטן ולפעמים תהליכים של שנים, אבל זה קורה!

 

מתוך האמונה, שווה לקחת כל ניסיון שיש בדרך ולחפש בו את התבונה והתובנה והכיוון החדש שהפנה אותנו אליו.
אל לנו לתת לניסיונות להרוס לנו את האמונה או התקווה. לא צריך לְבֲכּוֹת אף לא ניסיון אחד, כי כל אחד בנה אותנו למי שאנו היום וממשיך ובונה. דרך של גמישות, הטומנת בחובה את השלבים הללו, מאפשרת לנו לשמור על האמונה ולחיות בידיעה שהכל מגיע בזמנו הנכון והמדויק לנו.

 

מוזמנים לכתוב לי על הדרך שלכם או לבקש את עזרתי.

אני תמיד שמחה לצעוד יחד את הדרך, יד ביד ולראות את הצמיחה, ההתפתחות, השינויים המיטיבים ואת המציאות מתכווננת לדרך שלכם ומביאה אליכם את רצונותיכם.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

למציאת מטפל מתאים
^