והימים, ימי קורונה

24/03/2020
ליאת גולדשטיין
ליאת גולדשטיין
פסיכותרפיסטית
והימים, ימי קורונה

ימים של שיגרה מקולקלת. כזו שווירוס קטן שאף אחד לא רואה, גורם לזה שכולנו נרגיש. להרגיש זה לא רק בגוף. כלומר זה גם בגוף, אבל לא רק; זה גם עמוק בנפש.

אולי כי הסתגרנו? אולי כי הפחד מחלחל לתוכנו? זה הפחד מפני משהו שיחריד את מעט השגרה שעוד נותרה?

זה בדיוק הזמן לחפש עוגנים. משהו שיעגן אותנו לשגרה שעוד נותרה.                                

דווקא בימים האלה שהכל מתכנס לתוך עצמו, חשוב שנחזק את העוגנים שבנפש. את הדברים שעוזרים לנו להחזיר את עצמנו לעצמנו. לזכור שהדברים החשובים באמת, מצויים ממש לידנו. בואו נחשוב לרגע על זה, שבעצם היומיום שלנו מורכב מאלפי רגעים קטנים בודדים, שהם שברירי שניות, שביחד מרכיבים את היום.

בואו נתמקד לרגע אחד ברגע הזה. לא, אני לא מאומרי הסיסמאות. אני ממש לא הולכת להטיף סיסמאות כאלה שכותבים אותן על סטיקרים. בימים כתיקונם, הסיסמאות האלה אפילו מצליחות להוציא אותו משלוותי.

אבל אני כן מזמינה כל אחד ואחת מאיתנו, בואו נסתגר לרגע אחד בתוך עצמנו, להתבונן פנימה. כן, כן, בדיוק זה. התבוננות רגשית רק לרגע אחד.

מה החוויה כרגע? האם השלווה היא זו שעוטפת את הנפש? האם שוכן בה השקט? או האם זו דאגה, או חשש ופחד מפני משהו לא מוכר? אולי התקווה והאמונה הן שמשמיעות כרגע את קולן בתוך המולת החדשות והבשורות שאיתן?

זה הרגע של התכנסות פנימה, הרגע שבו אנחנו מחפשים עוגן, והוא בא מתוך היכולת של אדם להיות קרוב אצל עצמו. זו היכולת לעשות חיבור בין מחשבה לרגש, בתוך החוויה הפנימית של הרגע הזה.

אם התחלתם בתהליך של טיפול, אל תעצרו אותו. דווקא בימים האלה, המפגשים עם המטפל, חשובים יותר מאי פעם. דווקא בימים האלה חשוב לשמור על העוגן לנפש. על היכולת להיות בתוך עצמנו בתוך נוכחות קשובה מכילה ואכפתית. כדי שנוכל לשמור ככל שניתן, על שיגרה שבימים האלה נראית כמו חלום רחוק. אל תניחו לווירוס הקטן הזה לקעקע את העולם מיסודו.

ואתם יודעים מה, זו לא סיסמה בעיני. זו דרך חיים. העולם מתחיל מבפנים. וככל שה"בפנים" הזה יותר איתן, יהיה יותר קל לספינת החיים המטולטלת הזאת, להגיע לחוף מבטחים.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

למציאת מטפל מתאים
^