זאת דריה עכשיו וזהו זה

30/03/2020
דר' אדוה דרור
דר' אדוה דרור
פסיכותרפיסטית
זאת דריה עכשיו וזהו זה

פגישה ראשונה עם אימה של דריה לפני תחילת הטיפול:
מירה: "אני רוצה שתיפגשי עם הבן שלי גלעד ותעשי לו סדר בראש. הוא פתאום החליט שהוא בת, מבקש שנפנה אליו בנקבה ושנקרא לו דריה. אני בטוחה שהוא פשוט ממש מבולבל מגדרית. אני עצמי מאוד פתוחה ומקבלת ואם זה מה שהוא או היא אז אני אקבל זאת אבל אבל אני יודעת שזה לא באמת."
אני: "קודם כל אני חייבת להבהיר שאני פונה בחדר הטיפול לבן אדם בלשון הפניה ובשם שהיא / הוא מבקשים, כך שאני אפגש עם דריה ואדבר איתה אם זו תהיה הבקשה בחדר.
כשאת אומרת ׳פתאום החליט שהוא בת׳ למה את מתכוננת בפתאום?"
מירה: "לפני כמה חודשים, אבל הוא כבר בן 17. מה פתאום הוא נזכר עכשיו? תמיד היו לו מלא חברים בנים והוא אוהב ספורט. זה ממש לא מסתדר. אני קראתי על טרנסג׳נדרים שהם כבר מגיל ממש קטן יודעים שהם כאלה אז זה ממש לא הגיוני."

מירה היא ממש לא ההורה הראשון/ה שפונה אלי עם פתיחה שכזו. דווקא להורים שרואים אצל הילדים/ות שלהם/ן מגיל צעיר שוני מגדרי, קל יותר לפעמים כי היו להם הרבה שנים להתרגל לרעיון שהילד/ה שלהם טרנסג׳נדר. אלו שפתאום מגלים זאת בגילאים מבוגרים (של ילדיהם/ן), מתקשים לעיתים הרבה יותר.

אני לא אומרת שאין מקרים שבהם נער / נערה משנים את דעתם/ן לגבי המגדר שלהם ומשנים אחר כך חזרה.
אני כן אומרת שהמחיר החברתי, הרגשי והפיזי כל כך גדול כשאתה טרנסג׳נדר, שהסיכוי שבן אדם בוחר לעשות את השינוי הכל כך מורכב הזה פשוט כי הוא מבולבל - הוא בהחלט לא גדול וחשוב לזכור את זה.

כך או כך, מבחינתי קודם כל כבן אדם ואחרי זה כמטפלת; זאת דריה עכשיו וזהו זה.

 

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

חיפוש מטפל מתאים
^