אז מה ליום השואה, יום הזכרון ולגישה האקזיסטנציאליסטית?

26/04/2020
נעמה מיה סודק
נעמה מיה סודק
פסיכותרפיסטית
אז מה ליום השואה, יום הזכרון ולגישה האקזיסטנציאליסטית?

הגישה הקיומית מזכירה לנו, בני האנוש, את אתגרי הקיום שלנו. כבודדים, כאומה וכחברים במשפחת העמים.

מלחמת העולם השנייה, טרפה את הקלפים בבת אחת והפכה את אירופה למציאות של הרס וחורבן בכלל ואת העם היהודי כנפגע מרכזי בפרט.

יום הזכרון חרוט כצלקת בקרב כל כך הרבה משפחות שאיבדו את יקיריהם במלחמות ופעולות איבה, שיש ויגידו - הכל כך מיותרות.

ארועים מטלטלים כגון אלה הם תזכורת קשה לפגיעות שלנו, לחוסר היכולת שלנו לשלוט פעמים רבות על התנהלות חיינו.
קרקע הקיום שלנו מתערערת ולעיתים נשמטת לנו מתחת לרגליים.
משאירה אותנו חסרי אונים מול אם כל החרדות- חרדת המוות.

מתוך עמדה זו, מתוך ההבנה כי אנחנו, כולנו, בני חלוף, מתוך הסתכלות בלבן של העיניים "ב-ישים" הקיומיים, אתגרי הקיום, מעודדת אותנו הגישה הקיומית להתבוננות רחבה ועמוקה יותר לתוך נפשנו ולסביבתנו ומבקשת מאיתנו לבחור בחיים בכל רגע נתון, מתוך בחירה חופשית ולמצוא את המשמעות בכל מצב.

ויקטור פרנקל , שורד שואה, רופא ופסיכיאטר, מייסד גישת הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, כותב בספרו "האדם מחפש משמעות" את חוויותיו כאסיר במחנה ריכוז.
לדבריו, דווקא האדם המוכן להפנים את העובדה כי הינו בן חלוף, מודע גם לאחריות המוטלת על כתפיו בהקשר לבחירתו החופשית.
מכאן, שהאדם מתחיל להיות מודע לעצם הרעיון שהוא זה שבורא את חייו והוא גם זה שיכול לשנותם.
פרנקל מוסיף ואומר, כי אותו אדם המפנים את העובדה כי הוא בן חלוף, הוא האדם בעל הסיכוי הגבוה ביותר למצוא משמעות בחייו ולחוות את החיים במלואם.
פרנקל ממליץ להתבונן בכל משבר כעל הזדמנות לצמיחה.

יום העצמאות הנושק ליום הזכרון הוא תזכורת מצמררת לעיתים לקיומם של החיים לצד המוות.
המעבר החד מגעגועים לאהובים, כאב וזכרונות , לזיקוקים, פטישים, מוזיקה והופעות על במות הוא כמעט בלתי נסבל וקשה מנשוא למשפחות השכולות, לחברים שאיבדו את חבריהם, לזוגות שנגדעה אהבתם.

ובכל הקושי הזה, הגישה הקיומית מתייחסת לשאלת המוות והמודעות כלפיה כחיובית. כלומר, למרות שהמודעות למוות קשורה בחרדה ובסבל, הרי שהידיעה בדבר קיומו הבלתי הפיך של המוות בחיים, מאפשרת ליצוק תוכן ומשמעות לחיים, להסתכל על חצי הכוס המלאה, על העניין, על האתגרים, על ההנאות, על החלקים המרתקים ומעודדת את האדם לחיות את החיים במלואם מתוך אותנטיות והגשמה אישית.

אסיים בציטוט של ארווין יאלום מתוך ספרו "מתנת התרפיה" בדרכו הייחודית ושובת הלב, מסכם ואומר:
"אמנם המוות משמיד אותנו, אך רעיון המוות עשוי להציל אותנו"

 

צילום מצורף - אמן: אילן בורלא, מתוך תערוכת הצילומים עדות מקומית.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^