כלואים במגדר

18/05/2020
דר' אדוה דרור
דר' אדוה דרור
פסיכותרפיסטית
כלואים במגדר


לפני כמה ימים נכנסתי לתחנת דלק לנפח אויר בצמיגים של הרכב שלי. גבר שהיה שם, שהנחתי שעובד בתחנת הדלק, הביט בי שוב ושוב ולבסוף ניגש אלי ושאל אם אני מסתדרת. אמרתי לו ש"תודה, אבל אני בהחלט מסתדרת". רגע אחרי הוא נכנס למכונית שלו ונסע. כלומר, הוא אפילו לא עבד שם אלא פשוט כל כך נדהם מהעובדה שאני ממלאת אויר בעצמי, שהיה חייב ישר להיזעק לעזרתי כיוון שאני בחורה (ושאף אחד לא יגיד שזו לא הסיבה כי בחיים הוא לא היה מציע עזרה דומה לגבר).
אז כן, אני יודעת למלא אויר בצמיגים של הרכב. זו אומנם משימה מורכבת, אבל אני מסוגלת גם לזכור כמה אויר צריך, גם ללחוץ על הכפתורים של המשאבה עד שהיא מגיעה ללחץ הרצוי, גם לסובב בעזרת אצבעותי השבריריות את הפקק של הונטיל וגם לחבר את הצינור לונטיל. כן כן, כזו אני, מאוד מוכשרת ומצליחה לבדי לבצע את המשימה המורכבת הזו.

זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. ולא רק גברים הופתעו מכישורי יכולת ניפוח האויר בצמיגים שלי, גם נשים החמיאו לי על יכולתי המופלאה הזו. זה לא שאני מאשימה את אותו בחור, או את אותן נשים. כולנו קורבנות של ההבניה המגדרית שאנחנו מתחנכים אליה מגיל אפס. אותה ההבניה שאחר כך כל כך מקשה על כולנו לצאת מגבולות תפקידי המגדר המצופים מאיתנו, וללכת עם מה שנכון לנו, שהוא לאו דווקא תואם את ציפיות החברה; במראה, בלבוש, בתכונות האופי שלנו, במי מושא המשיכה שלנו...

כלומר; אם לדוגמה נולדתי נקבה (שזהו המין הביולוגי שלי), זה אומר שגדלתי כילדה ואחר כך כנערה וכאישה (שזהו המגדר שלי) ושאני אמורה להימשך לגברים, להיראות נשית ולעסוק בתפקידים נשיים. אותן ציפיות קיימות כמובן בהתאמה עבור אלו שנולדו זכרים.

זה לא שאי אפשר לחרוג מהמוסכמות אבל זה חושף אותנו, לרוב, לביקורת חברתית ולמישטור חברתי שיכולים להגיע עד רמה של תוקפנות ופגיעה בנו. אז תחשבו מה עובר על ילד.ה, נער.ה, בחור.ה שנמשכים לבני מינם או שחשים עצמם לא בנוח או אפילו בסבל מוחלט עם המגדר שהם משתייכים אליו. הקושי אל מול החברה מתעצם פי כמה וכמה. בשבילם, להישאר בתוך המוסכמות פירושו לוותר על חלקים מהותיים ובסיסיים בזהות שלהם. ומנגד, כמה זה קשה לצאת מאותו ארון, כמה מלחמות ופגיעות עוד צפויות להן בשל כך.

החדשות הטובות הן שהמודעות קצת עולה בשנים האחרונות, הגבולות קצת יותר נפרצים, אנשים מבינים יותר ויותר שגם להיות הומוסקסואל או בי סקסואל או לסבית או טרנסג׳נדר או טרנסג׳נדרית או קוויר זו אופציה קיימת, גם אם היא היוצאת דופן. הייתי שמחה להגיד שזו גם אופציה לגיטימית אבל לצערי הרבה פעמים היא לא.

אז יש התקדמות שלנו כחברה בכל מה שקשור לתפישות מגדריות אבל עדין עדין עדין זה לא מספיק, צריך עוד.

 

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^