איך מספרים לילדים על יום הזכרון לשואה ולגבורה?

20/04/2020
ורד אלעד
ורד אלעד
מנחת הורים
איך מספרים לילדים על יום הזכרון לשואה ולגבורה?

הבטן מתהפכת... מי יכול להבין את אשר אירע?

אין באמת דרך להסביר. הרי המוח האנושי, השפוי, הרגיש אינו יכול להכיל זוועות אלו. בטח ובטח ילדים. אבל צריך לזכור! אסור לנו לשכוח!

ועדיין... איך מספרים לילד על יום השואה? או יותר נכון איך לא?

בימים אלו כולנו בבית. בלי גן, בלי לימודים, בלי מסגרת, בלי עבודה... כולם בבית! אין שגרה, אי אפשר לצאת מהבית... יש קורונה בחוץ! משהו בלתי נראה, משהו לא מוחשי ועדיין כל כך מפחיד בחוץ.... הכל כל כך לא מובן לנו המבוגרים, על אחת כמה וכמה לילדים.

יש שמשווים תקופה זו לתקופת השואה. שוב מסתגרים, בורחים, מרוחקים... הסכנה אורבת מעבר לפינה. ויש שיראו את התקופה הזו באופן אופטימי, "הרי עברנו את פרעה, נעבור גם את זה". עברנו את השואה, נעבור גם את זה.

בתוך כל הכאוס הזה, שבו אנו נמצאים ללא שגרה, ללא מסגרת, בלי טקסים, בלי סיפורים, בלי הכנה, בלי מגע, בלי חיבוק, בלי תיווך. הכל דרך הזום. איך באמת היינו מעבירים את הסיפור ההיסטורי שלנו והכל כך קשה?

בגיל הגן, שהגבול בין דמיון למציאות, אינו ברור, והילד מנסה להבין את העולם, סיפור השואה יכול לטשטש את הגבולות ולהיטמע במציאות שלו. 

לכן, מאוד חשוב כיצד נגיש להם את סיפור השואה. אם זה איש מקצוע, גננת, מורה או אנחנו ההורים. חשוב לדעת ולברר האם היתה חשיפה כלשהי (גן, אחים גדולים וכו'). במידה ולא היתה חשיפה, הייתי ממליצה לא להעלות את הנושא, בטח לא בתקופה זו של הקורונה.

אך יחד עם זאת, הילד מרגיש אותנו ואת האווירה. לכן, חשוב להכין אותם זמן קצר לפני. לדוגמא: "לפני שנלך לישון, יישמע קול וקוראים לקול הזה צפירה, וכשיש צפירה אנחנו עומדים". "את הצפירה אנחנו שומעים בכל בית. בבית של סבתא וסבא, בגן וכו'..."

בגילאים בוגרים יותר, גילאי בית הספר, חשוב לבדוק עם הילד מה הוא היה רוצה לדעת. לתת לילד להוביל את השאלות. ולענות בכנות, ממקום מכיל, רגיש ומאפשר רק למה שנשאלתם (לפעמים נדמה שאנו צריכים להרחיב, אבל לא תמיד זה מה שהילד ביקש ויכול לשמוע). לאפשר לשאול שאלות, לא להתחמק ולענות בהתאם למה שנשאלנו. לסמוך עליו שהוא יכול להכיל את אשר שאל!

לאפשר לילד להביע את רגשותיו, לתת תוקף לרגשותיו ואף לעזור לו לתמלל את הרגש "אני רואה שזה העציב אותך"... חשוב להביע אמפתיה, ולאפשר לו את המקום שהוא יכול לשאול ויהיה מי שיכיל ויחזיק את הסיטואציה.

לשדר מסר אופטימי אך בד בבד מושרש במציאות אשר יעניק לו תחושת ביטחון ורוגע.

 

ורד אלעד

מנחת הורים לגיל הרך

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

למציאת מטפל מתאים
^