טיפים לתקופת הבידוד

20/07/2020
ענת ריבלין
ענת ריבלין
עובדת סוציאלית
טיפים לתקופת הבידוד

אם את/ה בבידוד, סביר להניח שתיתקל/י בחוויות ותחושות שונות. צפויה תקופה לא פשוטה שיש בה מרכיב חזק של אי ודאות ובלבול. מה זה הוירוס הזה? מתי הוא יחלוף? האם ניתן להתקרב לאנשים אחרים? למי? כמה? הסכנה בכל מקום לכאורה. אין מקום בטוח...

הנפש מחפשת אחיזה בוטחת. המאפיינים המבלבלים האלה עשויים להעלות רישומים מגילאים מוקדמים מאוד. חווית קיום רופפת שאין לה מובן ופשר. כל אלה עלולים להעלות את רמת החרדה. הרגשות האופייניים עשויים להיות בדידות, עצב, פחד ועוד. זוהי תגובה נורמאלית למצב לא נורמאלי. תחושת חוסר אונים, מעין חווית מאסר, שלילת חירות וחופש תנועה, תלות בגורמים חיצוניים וחוסר שליטה כללי. מתי זה יגמר? מתי אקבל תשובה? האם אצא שלילי?

אבל יותר מהכל תתחדד השאלה "מי אני כשאני לבד"? ללא הכותרות של תואר / תפקיד / סמכות.

ללא זמנים שמגדירים התחלה וסוף. ללא תפקידים שנותנים משמעות ותחושת יעילות עצמית, ללא עשייה קונקרטית. להיזרק למצב "ינקותי" ללא הכנה מראש. בעיקר הכנה מנטאלית.

אז ננסה לעשות סדר ולתת מספר כיווני חשיבה ופעולה על מנת שהתקופה תוכל גם להוות הזדמנות להתפתחות ולא משבר וסבל.  

במידה והבידוד הוא ללא בני משפחה:

  1. אולי ההרגשה היא כמו להיות בכלא. אך בידוד אינו עונש ואתה אינך נאשם. למעשה קיבלת בפוטנציאל סדנת מודעות וריפוי. אז מה עושים? אין ספק כי המפגש עם עצמך ללא העשייה, ללא לו"ז וסדר יום שאליו הורגלת, עשויים לייצר מתח ואי שקט. מילת המפתח: חמלה. לטפח עמדה חומלת כלפי העצמי. זהו מעין דיאלוג בין ה"עצמי הבוגר" ל"עצמי הילדי". ללא התפקידים שלנו בחוץ, אנחנו עלולים לסגת למצב מנטאלי ילדי או אף ינקותי. ילד זקוק לאם חומלת שתזין אותו. כאן נדרש שימוש בדמיון. היכולת שלנו כבני אדם לדמיין, מרחיבה את המציאות, מייצרת חירות פנימית בתוך מצבים בהם אנחנו מוגבלים או אף כלואים. ראה/י בדמיונך את הילד/ה שהיית. למה הילד/ ה זקוק/ה כעת? אמור/אמרי לילד/ה מילים מחזקות, חומלות, מרגיעות. "אני כאן בשבילך, את/ה בטוח/ה ומוגן/ת" וכו'. זהו חיבור למהות האותנטית שלך. מה שיותר, יותר טוב. ולנשום, הרבה ועמוק. לפני שחוזרים למרוץ החיים.
  2. ברמה הפרקטית: לקחת ספרים וחומרי קריאה. גם כאלה שאינם בתוך מסך. המסך עשוי לעייף ואף להקשות. המסך, מעבר לספק מידע ועיסוק, תפקידו למסך בינך לבין הרגשות המאיימים להציף ברגעים מסוימים. הכמיהה למגע אנושי, לקשר פיזי, לקרבה היא נורמאלית. הבדידות אינה קלה כיוון שאדם בחברת עצמו נפגש עם חלקיו העמוקים ביותר. בחוויה של קריאת ספר יש מאמץ מנטאלי גדול יותר. מאמץ זה חשוב למוח ויכול להקל על החיבור לרגשותיך דרך דמויות בספר וחווית הקריאה עצמה.
  3. ללמוד מיומנות חדשה: למשל שפה או תחום ידע שתמיד עניין אותך. זוהי ההזדמנות.
  4. את/ה זקוק/ה לעזרת אחרים, מותר לך. זוהי הזדמנות לאחרים בסביבתך ללמוד נתינה מהי. וכמה היא מספקת ואנושית.
  5. לכתוב יומן. מחשבות, תחושות, רגשות. יש זמנים שקשה למצוא את המילים, אבל דרך כתיבה לעיתים זה מתאפשר, ובמעבר בין הבטן והלב (החלק הילדי) ליד הכותבת (החלק הבוגר) עשוי להתאפשר תהליך של ריפוי עמוק. כמו לגדל מחדש את הילד שבך. הבוגר מגדל את הילד.
  6. אפשר ליצור קבוצת מבודדים דרך הרשת. לא קבוצה גדולה. אנשים שמוכנים לחלוק יחד חוויות באופן כנה. אפשר באנונימיות, אפשר שלא. הרעיון הוא לאפשר ביטוי חופשי ופתוח, לתת עצות ובעיקר להפיג במעט את תחושת הבדידות ולנרמל את הרגשות שעולים.
  7. אם עולה מצוקה רגשית יש לפנות לעזרה מקצועית. זו לא בושה לבקש עזרה.

במידה והשהות היא עם בני משפחה:

  1. מעבר לכל מה שמנינו לעיל, הדגש כאן הוא על היכולת להתבונן על מערכות היחסים, ניתן לנסות לצפות לרגע מן הצד. לדמיין את עצמך צופה מתוך חלון הבית מבחוץ פנימה על בני המשפחה. ליצור נקודת מבט מרוחקת ולא מעורבת. ממקום זה אולי המעורבות הרגשית פוחתת והעוצמות הרגשיות השליליות יפחתו.
  2. לנסות לשים לב לחלקים היפים בתוך הקשרים במשפחה. להתמקד בהם כמידת יכולתך. לטפח יכולת להקשבת עומק חומלת למי שאיתך. זו אינה הקשבה כמו בימים רגילים, כיוון שאלה אינם ימים רגילים. כל משבר הוא גם הזדמנות, ויש לאתר את ההזדמנות שטמונה כאן. לכבד סגנונות התמודדות שונים משלך. לזכור: מה שהאחר עושה אינו מיועד לפגוע בך, אלא לתמוך בו / בה.
  3. עם מי מבני המשפחה היית רוצה לשפר את התקשורת? להכיר יותר מקרוב? הנה הזדמנות לייצר שיח אחר עם בני הבית. ליצור מציאות חדשה של קירבה.

ולסיכום: בני אדם זקוקים לחיבור, למשמעות ותחושת שליטה. חיבור יכול להתאפשר דרך חמלה פנימה והחוצה. משמעות יכולה להיווצר מתוך בחירה לראות במצב נתון וכפוי פתח להתפתחות ולמידה. כל אלה מסייעים ליצירת תחושת שליטה גם במצבים אותם לא בחרנו. וזוהי החירות האמיתית.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

למציאת מטפל מתאים
^