שליטה, עצבים ומקומם בזוגיות (רמז, אין להם מקום...)

18/01/2020
סער נצר
סער נצר
מאמן אישי / קואוצר
שליטה, עצבים ומקומם בזוגיות  (רמז, אין להם מקום...)

יושבת אצלי מטופלת ומתפארת בכך שהיא סוף סוף בשליטה על חייה. לראשונה מאז שהתגרשה, היא מצליחה לתפוס שליטה על היום יום, מתארת איך החליטה שבפרק ב' היא תשקיעה יותר בעצמה. כך מתארת מצב בו לא יוצאת מהבית לפני שהתאפרה והתלבשה יפה.

הרחיבה וסיפרה איך באמצע הכנות לארוחת שבת, עצרה הכל, נכנסה להתקלח, סידרה את השיער, התאפרה וירדה להביא קרטון ביצים.

הרגשתי שיש כאן בלבול קל, זה נהדר שמשקיעה בעצמה, אך האם היא בשליטה?

שליטה היא היכולת שלי לבחור. אם בכל פעם שיוצאת מהבית מחוייבת לכל ההשקעה הנלוות, אז מי שולט במי...? היא בהופעה שלה או המחשבה ש"מה יקרה אם מישהו יראה אותי לא במיטבי?"

בשליטה אמיתית, אדם יכול לשחרר את השליטה ובכל שלב שירצה, ייקח אותה בחזרה. הוא חי במנעד בו הוא יכול לשחק בין שחרור לשליטה.

איבוד שליטה הוא הפחד מלא להיות האדם שאני חושב שאני צריך להיות. ולכן, שליטה אמיתית נמצאת במקום בו אני כל כך רגוע כי אני בשליטה.

מכאן שאובדן שליטה אינו קיים למעשה, איך אפשר לאבד משהו שמלכתחילה לא שלי?

והיא ממשיכה ומספרת שכשחזרה, רצפת המטבח הייתה כולה מכוסה בשוקו, ששפכה המתבגרת של בן הזוג החדש, מה שגרם לה לעצבים שהובילו למריבה איתו עד סוף הערב.

סוג אחד של עצבים הוא להתעצבן על משהו שכבר קרה לא בצורה או הדרך שהייתי רוצה שיקרה.

סוג זה של עצבים הוא למעשה שיחרור שלקיטור, התפרקות, על עצמנו או על מישהו אחר. ביטוי של תסכול על תוצאה לא רצויה שכבר קרתה. אם הייתה צורחת עליה לא הייתה משנה דבר... הרצפה מלאה שוקו והכוס שבורה.

מה הטעם להשקיע כל כך הרבה אנרגיה שלילית על משהו שלא ניתן לשנות?

במקום זה, השתמשה בעצבים ככלי עבודה למשהו עתידי, "אני אתעצבן ויקשיבו לי/יחבקו אותי/יראו אותי וכו'". אבל בהסתכלות זוגית, בטח בזוגיות של פרק ב, כשאנחנו מתעצבנים על בני הזוג שלנו, מה בעצם אנחנו עושים? זורקים עליהם את כל הרפש שיש לנו, מתפרקים עליהם עם כל העצבים הם אוהבים ואנחנו פוגעים ופוגעניים, הרי אם אנחנו בעצבים, הכל מותר לנו...

אז זהו שלא!

מה שחשוב לבדוק זה את הכוונה של הצד השני.

האם הייתה כאן כוונה רעה? האם הייתה כאן כוונה לפגוע? אם התשובה לכך היא כן, אז נשאל למה הייתה כאן כוונה רעה? מדוע אדם שאוהב אותי רוצה לפגוע בי?

אם לא הייתה כוונה רעה – אז על מה העצבים? תאונות קורות, אם נעשה מעשה בתום לב, היכן העצבים משרתים אותי? מדוע אני מתפרק על מישהו שבכלל לא התכוון להרע לי?

בזוגיות אוהבת, אין מקום לעצבים וכך נוצרת שליטה אמתית באיך אני מגיב לבן/בת הזוג שלי ומה הם הגבולות בהם אני חי כחלק מזוג. מה אני מוכן לקבל ומה לא.

בהבנה הזו, אני מאפשר לעצמי, בתוך הזוגיות לאהוב, להיות נאהב, לחיות חיים כנים ופתוחים עם האנשים היקרים לי ביותר.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

חיפוש מטפל מתאים
^