בואו לרוץ על זה

19/05/2020
עפרית כהנא
עפרית כהנא
יועצת ארגונית
בואו לרוץ על זה

מה זה טיפול באמצעות ריצה?

מדובר בתהליך טיפולי, כשהריצה מהווה אמצעי לקידום ושיפור יעדים, שהמטופל שם לעצמו תוך כדי שהוא נמצא בתנועה. הטיפול עוסק בנושאים וקשיים שהמטופל מעוניין לשנות ולעבד כמו בכל שיח טיפולי, רק שכאן זה נעשה בהליכה או בריצה ולא בישיבה בחדר טיפולים, אלא במרחב הפתוח.

 

מה ההבדל בין טיפול בריצה לבין יציאה לריצה לבד?

טיפול בריצה מיועד לאנשים שרוצים לעשות תהליך עם עצמם ומרגישים או מבינים שנכון להם ליווי של איש טיפול, אך מוכנים ומבינים איזה ערך יהיה לשילוב של תנועתיות. הטיפול מיועד לאנשים שמחפשים ורוצים שינוי, אך לא עושים זאת לבד מכל מיני סיבות. הריצה לבד מצויינת, אך היא לא בהכרח מאפשרת להגיע לתובנות כמו שניתן להגיע בעזרתו של איש מקצוע מתחום הטיפול.

 

מה ההבדל בין מאמן ריצה/כושר לבין מטפל באמצעות ריצה כמוך?

ראשית, אני גם בעלת הסמכה של מאמני ריצות ארוכות, אך זו לא המטרה של הטיפול. המטרה של מאמני ריצה היא לאפשר למתאמנים לרוץ למרחק מטרה מסויים, בהתאם לקצב ועוד פרמטרים פיזיולוגיים. המטרה בתהליך טיפולי יכולה להיות של מרחק, אך הדגש יהיה על איך נגיע לשם ומה זה דורש מהמטופל. התבוננות ושיחה על מה הקשיים המתעוררים תוך כדי, מה המחשבות והרגשות שמתעוררות בעת המאמץ, בעת הצבת היעדים, בחינה של דפוסי ההתנהגות ועוד. המטרות לרוב שונות. הרווח המשמעותי בטיפול הזה שגם משיגים התקדמות והשגת יעדים רגשיים ומנטליים וגם משפרים את החסינות הפיזית לצד זאת.

 

למי זה מיועד?

התהליך הטיפולי הזה מיועד לכל סוגי האנשים, גם כאלה שלא היו בתנועה או רצו בעבר, ומעונינים לעשות שינוי גם בתחום הפיזי. אנשים אשר מבינים את הערך והקשר בין גוף לנפש. הריצה אינה המטרה. המטרה לבצע תהליך שינוי פנימי עמוק. 

מומלץ לאנשים שרוצים לעשות תהליכי שינוי, מוכנים למאמץ הפיזי המתלווה לתהליך הריגשי, ומכוונים לגישה טיפולית המשלבת גוף- נפש. שימוש בגוף-נפש יכול להאיץ תהליכים פנימיים. כשיש התמדה ומחוייבות לתהליך נעשה תהליך אישי מאד משמעותי.

 

איך זה עובד?

נפגשים בשעה שנקבעה ובמקום להתיישב בקליניקה, מתחילים בהליכה או ריצה בקצב התחלתי, שניתן לדבר ולנשום בקצב נוח. לאט לאט, במשך התקדמות המפגשים והזמן, משפרים מאד מהר את התחושות הפיזיות וניתן לשפר את הקצב ואת המרחק. האדם חווה את המאמץ ותחושות נוספות פיזיות שמתעוררות במהלך הטיפול ויחד עם המטפל לצידו, הם משוחחים על המישור הפיזי/פיזיולוגי וכן המישור המנטלי והמישור הריגשי. התהליך של המטופל הינו עמוק ומשולב בכמה מימדים אותם ניתן להעביר לחיי היומיום, בהם יש צורך לכולנו להתנהל במספר מימדים בו זמנית.

 

למה דווקא ריצה? למה לא אופניים? אימון כוח?

מניסיוני האישי הריצה משחררת הורמונים ברמה כזו שאופניים או חדר כושר לא שיחררו ולא השפיעו באותה רמה.

התנאים לטיפול בריצה צריכים לכלול ריצה בקצב לב אירובי-איטי, היעדר של תחרותיות והתמקדות של האדם פנימה, מתוך הסתמכות על האפקט המאזן שיש לריצה על הגוף והנפש (Kostrubala, 1976). לטענת קוסטרובלה, בזמן ריצה ארוכה ואיטית עשויים להתחולל שינויים עמוקים ביותר בפרספקטיבה, במצב הרוח, בתפיסה החושית, בחשיבה, במצב התודעה ואף ברמה האנרגטית של האדם הרץ.

לא חייבים לרוץ, ניתן גם ללכת בקצב שמעלה את טווח דופק אשר נע בין 70% ל-85% מקצב הלב המקסימלי.

מתאימים את הקצב ואת האינטנסיביות של התנועתיות למטופל. יש כאלה ברמת כושר גבוהה ויש כאלו ברמה נמוכה. בכל מקרה שומרים על קצב שמאפשר שיחה.

 

מה קורה במוח ובמערכת העצבים בזמן הריצה? 

מחקרים מראים כי בזמן ריצה ארוכה ואיטית, מתרחש במוח שחרור מוגבר של הורמונים כמו קורטיקו-טרופין, קורטיזול ובטא-אנדורפין, אשר נמצאו כקשורים ביחס ישיר לשינוי חיובי במצב הרוח (Harte, Eifert & Smith, 1995). השפעה חיובית נוספת הינה במערכת העצבים וקשורה לכך שבזמן הריצה הגוף חווה עוררות, עקב הגעה של דם עשיר יותר בחמצן לשרירים ולמוח. מחקרים מצאו כי תהליך זה נקשר בעידוד של תהליכי התחדשות של נוירונים (Kostrubala , 2013).

 

מי קהל היעד?

קהל היעד הוא מבוגרים מגילאי 20 וגם בני נוער בגילאי 15-18. אוכלוסיות בוגרות שרוצות להעמיק בעצמם ובאתגרים שעומדים בפניהם ושואפים לבצע תהליכי שינוי בחייהם, אשר יובילו אותם להיטיב עם עצמם ועם הסביבה שלהם.

 

יש פה שינוי גדול בsetting הטיפולי, איך זה מסתדר עם עולם הטיפול הקלאסי?

ה'סטינג' בטיפול בריצה (בשונה מטיפול פסיכולוגי הכולל ישיבה בחדר סגור) מתקיים בחוץ , בטבע, במסלולי הליכה/ריצה. כשהמיקום אינו עירוני ואינו כולל שהייה בחדר, מאפשר חוויה של התנתקות מן הסביבה העירונית והרועשת והתחברות נעימה וקלה יותר של האדם לעצמו ולגופו.

אין ספק שיש השפעה לתנאי מזג האוויר והשטח , אליהם אנו מתייחסים תוך כדי הריצה.

 

גם המטפל/ת לא נמצא/ת במראה המטפל/ת המוכר/ת, אלא בבגדי ספורט, מזיע/ה ורצ/ה לצד המטופל...

זה נכון. הגישה הטיפולית שלי מקלה עליי בהתמודדות עם האופן שבו פוגש אותי המטופל: עם בגדי ספורט, מזיעה ולעיתים מתנשמת. אני מביאה גישה מאד בגובה העיניים, נגישה ואותנטית.

לא לכולם מתאים הסגנון הזה. אני מאמינה שסגנון כזה יוצר פתיחות ובכך מקדם את התהליך הטיפולי.

 

שיטת הטיפול הזו לא מתאימה לכל המטפלים- כלומר, זה סוג של קואצ'ינג יותר?

זה שילוב – תמהיל של טיפול רגשי וחיבור למטרות ותוצאות הנהוגות בשפת הקואצ'ינג.

אני מאמינה שכל תהליך שאדם משקיע בו זמן ומשאבים, כדאי שייתחבר למטרות ולהישגים שיורגשו ויישפרו את חייו של המטופל. 

 

למציאת מטפל/ת - לחץ/י כאן

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

למציאת מטפל מתאים
^