אחים לבעלי צרכים מיוחדים – מי רואה אותם?

10/01/2021
מיכל פרידמן
מיכל פרידמן
פסיכותרפיסטית
אחים לבעלי צרכים מיוחדים – מי רואה אותם?

בעלי צרכים מיוחדים הם אוכלוסייה שקופה, הנמצאת בשוליים החברתיים ברמת הפרט והממסד. זו אוכלוסייה שקופה, שהסביבה משתדלת לא לראות, מסיבות שונות. אנשים רבים  יסיטו את מבטם הצידה כאשר יפגשו מישהו שנראה או מתנהג אחרת מהם. אולי זו בהלה, אולי מבוכה, ואולי מסיבות אחרות, אך השורה התחתונה היא  שנוח יותר לא לראות אותם.

המצוקה של הילד בעל הצרכים המיוחדים או של הוריו, כמעט ברורה מאליה: כאב, זעם, לפעמים תחושת חוסר אונים ועוד תחושות קשות. אך מי נותן את הדעת על האחים והאחיות של ילד בעל צרכים מיוחדים? מה מרגישים "אחים של" כשהם עדים לאותן תגובות? להתרחקות, למבטים המבוהלים, המתחמקים, הלא רואים? מי נותן את הדעת על כך שגם "אחים של"... הם שקופים? גם הם סופגים ונצבעים בחוויות המופנות אל האח המיוחד. עיוור לא רואה את תגובות האנשים כלפיו, אבל אחיו רואה גם רואה, חרש לא שומע את הלעג כלפיו אבל אחיו שומע אותו חזק וברור.

מכיוון שמעגל האחים נדבק בשקיפות, גם להם יש צרכים מסויימים הנובעים מהעובדה שהם אחים של בעלי צרכים מיוחדים, צרכים שהמערכת ולפעמים גם ההורים לא מזהים ולא רואים. מה עובר עליהם? מה ההשלכות וההשפעות עליהם, מה האתגרים שלהם? הצרכים שלהם?

אחים לבעלי צרכים מיוחדים גדלים במציאות בה פעמים רבות ההורים נאלצים להפנות את רוב המשאבים הרגשיים, הפיזיים והכלכליים שלהם אל האח המיוחד. מציאות זו יוצרת חווית חיים מורכבת, המושפעת מאופן ההסתגלות וההתמודדות של ההורים, וממאבקים שונים ורבים אותם מנהלים האחים. מאבקים הקשורים לתפקידים שהם ממלאים בבית כלפי האחים בעלי הצרכים המיוחדים וכלפי ההורים, התמודדותם עם החברה, הגדרת זהותם האישית, הקשר עם האח המיוחד, ואפילו זוגיות בטווח הארוך. מציאות חיים מורכבת זו יוצרת מצבים רגשיים קשים במהלך הילדות, ההתבגרות ובבגרות: תחושות בלתי נמנעות ועמוקות של אשמה, בושה, בדידות ודאגה, והתמודדויות עם מצבים קשים עליהם הם לא מדברים עם איש, ולא זוכים לתמיכה או לגיטימציה להעלותם.

חשוב מאוד שמשפחות בהן יש ילד בעל צרכים מיוחדים יזכו לרשת תמיכה טיפולית למשפחה, הכוללת:

א.  הדרכת הורים המתייחסת לכל בני המשפחה ושמה דגש על  הזכויות והצרכים של כל הילדים במשפחה.

ב. קבוצות תמיכה  יעודיות ל"אחים של", שיספקו להם קבוצת שווים, בה אינם חשים מבודדים או שונים, יאפשרו שיחה פתוחה וחופשית ויספקו לגיטימציה להעלאת רגשות ושאלות שקשה להעלות במסגרת המשפחתית.

 

מקורות:

Naylor, A. & Prescott, P. (2004). Invisible children? The need for support groups for siblings of disabled children. British Journal of Special Education. Vol. 31 (4), 199-206.

Resch. J.A., Mireles. G., Benz, M.R, Grenwelge, C., Peterson, R., & Zhang, D. (2010). Giving parents a voice: A qualitative study of the challenges experienced by parents of children with disabilities. Rehabilitation Psychology, Vol. 55 (2). 139 -150.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

חיפוש מטפל מתאים
^