הבטים פסיכולוגיים של עיסוק בספורט בימי הקורונה

05/04/2020
מיכל יערון
מיכל יערון
פסיכולוגית
הבטים פסיכולוגיים של עיסוק בספורט בימי הקורונה

המאמר מופנה לכל האנשים באשר הם, מהאדם שיושב כיום בביתו ולא הולך אפילו למכולת ועד ספורטאי הישג...

מה קרה?

  1. לחובבים נסגרו האפשרויות לעסוק בספורט, כגון: חדרי כושר, בריכות, פארקים.
  2. לבני נוער – בוטלו חוגים ומסגרות של פעילות גופנית
  3. לספורטאים מקצוענים הופסקו האימונים ובוטלו התחרויות
  4. לכלל האוכלוסיה – נעצרה התנועה היום יומית, ההליכה למכולת, היציאה לעבודה וכו'.

מה ההשפעות על הנפש?

  1. ידוע על קשר ישיר בין פעילות גופנית למצב רוח, דימוי עצמי ודימוי גוף. עליה בפעילות מעלה את המדדים הללו והפסקה שלהם, פוגעת.
  2. אנשים שעוסקים בפעילות גופנית באופן תדיר וזהותם נסמכת על העיסוק בפעילות גופנית, עוברים טלטלה רגשית עמוקה ומראים סימנים של דכאון, פגיעה בזהות והתנהלות רגשית כמו באבל. אנו רואים זאת ממחקרים על ספורטאים שעברו פציעה, אשר אילצה אותם להפסיק את הפעילות הגופנית.
  3. אנשים שהיו רגילים במעט תנועה וגופם צרך גם את המינון הנמוך הזה, לא נעים יותר. הדבר משבש את כל מנגנוני חילוף החומרים, משפיע על הרגלי האכילה, הרגלי השינה ומצב הרוח הכללי.
  4. ההסתגרות בבית והעובדה שלא יוצאים כמעט לשמש, פוגעת במנגנונים הטבעיים של הגוף ויש ירידה בהפרשת חומרים מיטיבים לנפש.

מה לעשות?

  1. שינוי - ראשית כמו בכל שינוי, יש לבחון את מרכיבי השינוי ולראות במה אנחנו יכולים לשלוט ובמה לא. כלומר, לצאת החוצה אי אפשר, אבל להיות בפעילות אחרת - אפשר.
  2. מוטיבציה - זהו את המוטיבציה שלכם בפעילות גופנית. האם זה בגלל יצר תחרותיות? האם בשביל לשמור על משקל? על מראה? להיות בריא? לשחרר אגרסיות? לחוות ריגושים? ברגע שתזהו את המוטיבציה, יהיה לכם קל יותר להתמיד. בימים אלו, מוטיבציה עיקרית היא שמירה על הבריאות הפיזית והנפשית ומכאן חשיבות התנועה.
  3. לוח זמנים - להתארגן על תוכנית אימונים מסודרת. מי שהתאמן במסגרות מסודרות, שינסה לשמור על תוכנית דומה ואפילו קצת יותר. ספורטאים מקצוענים, שיעזרו בתוכניות מהמאמנים. חובבים - שיצמדו לתוכניות שיש ברשת (יש המון כאלה).
  4. הצבת מטרות – הציבו מטרות מעט מאתגרות, אך ברות השגה. זה חשוב לחווית ההצלחה.
  5. משבר – לאורך הדרך יתכנו משברים. חשוב לזהות את המשבר ולא לתת לו לנהל את הפעילות ולהפסיק את התנועה. זה בסדר לקחת יום מנוחה, אבל לא לעצור את כל רצף הפעילות.
  6. תנועה - על כולנו להיות בתנועה. ללכת 10,000 צעדים ביום בבית, ליד הבית, במדרגות הבנין, ב-100 מטר לכל כיוון. להקפיד להיות בתנועה ולצאת לשמש.
  7. תזוזה - לא להתיישב לשעות. להקפיד להיות בתנועה כל כמה שעות. כלומר, לעשות סדר יום שכולל תנועה. כל שעתיים לעשות סיבוב של רבע שעה, לעשות עוד פעילויות בהתאם ליכולת האישית. כדאי לקבוע שעה קבועה ביום שבה מבצעים פעילות כלשהי: יוגה, אירובי, ריקוד, פילאטיס, תרגילי כוח, קפיצה בחבל ועוד...
  8. יעדים – אם רק עכשיו התחלתם בפעילות גופנית, קבעו לעצמכם יעדים ריאליים. למשל, הליכה של 20 דקות פעמיים בשבוע. חשוב שלא להתפתות לעשות יותר מהיעד שהצבנו, אך גם לא פחות. בכל שבוע – להציב יעדים חדשים ומעט שאפתניים יותר.
  9. אכילה רגשית - להמנע מלמצוא במקרר חבר המחליף את השעמום והלחץ. זו אשליה שרק מעצימה את התסכול.

לסיכום, השינוי שנכפה עלינו משפיע על כולם. מספורטאים מקצועיים ועד לאנשים שלא עסקו בספורט כלל. אם בעבר היינו בתנועה מינימלית (הליכה לאוטו, לרכבת, למכולת..), עכשיו זה הופסק כמעט לגמרי. דווקא בתקופה זו, ישנה חשיבות גדולה לפעילות הגופנית, שיכולה להיטיב עם המצב הנפשי. אז קדימה, זהו את המוטיבציה, הציבו מטרות ויעדים, נעלו נעלי ספורט וצאו לדרך :)

 

מיכל יערון, פסיכולוגית ספורט

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^