ניצולים או שורדים?

20/04/2020
אלי כהן
אלי כהן
פסיכולוג
ניצולים או שורדים?

השבוע הגיע אלינו הבן הצעיר של השכנים להשאיל מסחטת מיץ. העץ בחצר שלהם שופע לימונים והם מכינים קוביות מיץ לימון סחוט להקפאה. יש להם רק מסחטה אחת, ואחותו התאומה כבר משתמשת בה. אני חשבתי שאלמלי היתה לנו מסחטה להשאיל לו, רק אחותו היתה יכולה להפוך את הלימונים לקוביות קרח, והוא היה נשאר עם התסכול שמאפיין את כל אלה שמציעים להם להפוך לימונים ללימונדה והם לא מצליחים. רק שמי שמתבוססת בכאב ומציעים לה להפוך לימונים ללימונדה תחווה לא רק תסכול אלא גם אשמה, בושה וחריגות מהנורמה. כי אי אפשר לטעום לימונדה לפני שמכירים באמת את טעמו של הלימון.

בעשורים האחרונים השתנה המושג 'ניצולי שואה' ל'שורדי שואה'. השינוי הזה הוא חלק מתהליך סוציו-פוליטי נרחב יותר, שמתייחס למעמדו של הסובייקט האנושי בתוך מערך כוחות חברתי ומכוון לבטא לא רק את כבודו, אלא את יכולתו למסור עדות על מה שחווה. אבל כדי להיות שורד ומוסר עדות, מי שנחלץ מטראומה חייב להיות קודם ניצול.

טראומה מתרחשת בתוך מערך דיאדי שכולל צד נפגע וצד פוגע. כאשר הנפגעת מגיעה אלינו לטיפול, אנחנו מנסים להרכיב חזרה את העצמי שפורק, לגייס כוחות, לחדש את רציפות הקיום שנקטעה. אנחנו מסייעים לה להפוך את המחשבות החודרניות ואת ביעותי הלילה לזכרונות מפורשים. התהליך הטיפולי הזה עוזר להקהות את הפגיעה, להדגיש את ההשרדות ולקדם את היכולת למסור עדות ובאמצעותה לנצח את הפוגע.

החלק הקשה יותר הוא לעזור לה להכיר בעצמה כניצולה. רק כניצולה יכולה נפגעת הטראומה להתייצב מול הצד השני, הפוגע, ורק אם יש צד פוגע ניתן לכעוס עליו, לשנוא אותו ובסופו של דבר לתפוס ממנו מרחק כדי להחלים.

הניצול אינו יכול למסור עדות. מטופלים שלי שנפגעו מטראומה ביקשו הן באופן מפורש והן באופן לא מודע, שלא אדרוש מהם להעלות זכרונות. זו לא רק בושה. זה לא רק החשש מפני הצפה רגשית. שתיקתם של ניצולי השואה בעשורים הראשונים אחרי המלחמה לא נבעה רק מבושה, אלא הסתגרות שאפשרה להם להשיב את ההכרה באותו חלק, גרעין קטן של פנימיות, שהטראומה לא הצליחה לחדור אליו, לחלל או לגזול אותו. הטיפול אז יכול להיות המקום בו ניתן לנצור את הזכרונות ולהניח לגרעין הפנימיות הזה לגדול ולצבור כוח בתוך סביבה מיטיבה. מי שניצל ומצא את הגרעין הזה יכול היה לחזור לחיים, להתריס בפני הצורר שלא הצליח לכלות אותו. מי שמצא את הגרעין הזה והביא אותו אל החיים החדשים הפך מניצול לשורד.

לא תמיד נכון להמליץ לעשות לימונדה מהלימונים. לפעמים שפע הלימונים מציף ולפעמים אפילו מסחטת פלסטיק ידנית ופשוטה אינה בנמצא. ולפעמים נכון יותר להקפיא את מיץ הלימון כמו קוביות קרח ולהפשיר אותן במינון המתאים – ללא רגשות אשמה, ללא בושה וללא הצפה.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

^