'לעמוד על קצה הצוק'- מתבגרים והוריהם בתקופה הקורונה

23/02/2021
דר' ענבל לוסטיג
דר' ענבל לוסטיג
פסיכותרפיסטית
'לעמוד על קצה הצוק'- מתבגרים והוריהם בתקופה הקורונה

תקופת הקורונה גרמה לטלטלה וערעור קשה בחיים של כולנו. בין האוכלוסיות שנפגעו באופן הקשה ביותר נמצאים בני הנוער והוריהם. אומנם בתחילת הסגר, מיד עם סגירת בתי הספר, נראה היה שהשימוש בטכנולוגיית הלמידה מרחוק, כדוגמת הזום, מהווה פתרון נהדר לבני הנוער. שהרי רובם בקיאים ויודעים לתפעל את הטכנולוגיה, ולשנייה אחת נראה היה שלהם לא צריך לדאוג, בניגוד לילדים צעירים יותר הזקוקים להשגחה מתמדת של ההורה.

אך מה שהסתבר בחלוף מספר שבועות? ראשית, שישנם לא מעט בני נוער שאין בידיהם מחשבים, או שמשפחותיהם לא מחוברות לתשתית האינטרנט. בנוסף אליהם, התגלה שהלמידה מרחוק אינה מצליחה להוות חלופה הולמת ללימודים פרונטליים. מדוע? מכיוון שבני נוער, עוד יותר מילדים צעירים או מבוגרים, זקוקים למפגש פנים אל פנים.

גיל ההתבגרות הנו גיל בו הנער בונה את זהותו ויחסיו עם קבוצת השווים. הקבוצה בעלת חשיבות מכרעת גם כחלק מבניית הזהות, וגם מאחר ובני נוער עסוקים בבדיקת אפשרות ליחסים זוגיים ואלה, במצב בריא, מתרחשים עם בני גילם.  

רונה, אימו של תומר (בן 14), פנתה וביקשה להתייעץ: "בחודשים הראשונים אפילו שמחתי שתומר נשאר בבית, זה היה נראה לי סידור טוב. לפני הסגר הוא היה יוצא ואף פעם לא ידעתי מתי הוא יגיע הביתה. הוא אף פעם לא היה חוזר מביה"ס הביתה, או שהוא היה קופץ לחברים או לצופים או לחוג כדורסל. תמיד היה לו משהו לעשות, בקושי הייתי רואה  אותו, תמיד הוא היה עם חברים, תמיד עסוק במשהו. אז בתמימותי חשבתי: 'לא נורא, אז כמה שבועות הוא ישב בבית וינוח, אולי אפילו הוא ילמד יותר.' עכשיו, שכבר כל כך הרבה חודשים כל הכיתה שלו יושבת בבית ולא מגיעה לבית ספר, זה מרגיש כאילו הוא נכבה. זה לא אותו תומר שהכרתי, הוא פשוט השתנה, שום דבר כבר לא מעניין אותו, רוב הזמן הוא במיטה, בקושי יוצא ממנה. אני מתביישת לומר אבל הוא כבר בקושי מתקלח. אני כבר ממש דואגת לו ולא יודעת מה לעשות."

תומר, כמו נערים רבים בתקופה הזאת, מתקשה להתמודד ולהסתגל למציאות הבלתי אפשרית והלא ברורה שמתקיימת בשנה האחרונה. נערים רבים ממעטים לצאת מהבית, חלקם אף החל או הגביר באופן דרסטי את השימוש בחומרים ממכרים, כדוגמת אלכוהול וסמים. הוריהם של המתבגרים, כמו רונה, היו בטוחים שעבור מתבגרים ההישארות בבית תהיה "ברכה", והתקופה תעבור באופן חלק וללא קושי. חלק גדול מההורים התקשה להתמודד עם מציאות בה צריך להמשיך לעבוד באופן מלא ובמקביל לדאוג, לטפל ולהשקיע בקידום הלימודי של הילדים. המתבגרים, מתוקף גילם, נתפסו עצמאיים כאלה "שלא צריך לדאוג להם". אך המציאות טפחה על פניהם של הורים, כדוגמת רונה, והמציאות היא שמתבגרים רבים נמצאים במצב נפשי קשה, הם סובלים מבדידות, אינם מצליחים ללמוד או להתמודד עם הבידוד החברתי שנכפה עליהם.  

אז כיצד יכולים הורים למתבגרים לעזור לילדיהם לעבור את התקופה הקשה הזו?

הדבר הכי חשוב הנו ההבנה שלנו, ההורים, שהמתבגרים שלנו עוברים ומתמודדים עם תקופה קשה עד כדי בלתי אפשרית. היכולות הקוגניטיביות שלהם, העצמאות שלהם אינה יכולה לעזור להם לעבור את התקופה הזאת. הם איבדו את הדבר הכי משמעותי עבורם וזה היכולת להיות בחברת בני גילם.

קשר איתנו ההורים, קשר קרוב, אינטימי, למרות שהמתבגרים יכולים להראות כמי שאינם מעוניינים, הוא הכרחי עבורם. במיוחד בתקופות קשות ומסובכות כמו אלה.

מתבגר או מתבגרת שההתנהגות שלו עברה שינוי משמעותי, לדוגמה: מתבגר שנהנה בעבר להיות עם חברים וכעת לא יוצא מהחדר, שינוי משמעותי במצב הרוח, קושי בשמירה על היגיינה, שימוש בחומרים ממכרים... כל אלה הנם סימנים מדאיגים שמחייבים התייחסות מצידכם ההורים. במידה ואתם מרגישים שאין בידיכם את הכלים הדרושים לעזור למתבגר או המתבגרת שלכם, מומלץ בכל פה שתפנו לקבלת עזרה עבורכם ועבור המתבגרים שלכם אצל אנשי מקצוע מוסמכים.

תקופת הקורנה עלולה להותיר פצעים וקשיים נפשיים ורגשיים אצל ילדים, מתבגרים, כמו גם מבוגרים. התייעצות עם גורמי טיפול מוסמכים יכולה למנוע זאת.

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

למציאת מטפל מתאים
^