ערכים כמנוע לשינוי ארוך טווח

06/05/2020
יחיאל פרץ
יחיאל פרץ
מטפל התנהגותי קוגניטיבי
ערכים כמנוע לשינוי ארוך טווח

מהם ערכים?

בויקיפדיה כתוב: ערכים הם אמות מידה אידיאליות המבוססים על השקפת עולם ביחס לשאלות של צדק, מוסר, אמת, אסתטיקה וסוגיות נוספות. ערך הוא עיקרון כללי הקובע מה טוב ומה רע, מכאן נובע מה מותר ומה אסור, מה ראוי ומה פסול. לכל אדם ולכל חברה יש ערכים שבהם הם מאמינים. אדם הדבק בערכים בהם הוא מאמין ורואה בהם מטרה עליונה/תכלית, עשוי לחוות תחושות של משמעות, סיפוק ואושר

עמוס עוז הסופר מגדיר ערך כרעיון שאדם, או קבוצת אנשים, או חברת בני-אדם, מאמינים בו וחיים על-פיו, שעל- כן הם מסוגלים - באין דרך אחרת - גם להקריב את חייהם ובלבד שלא לאבד את טעם חייהם.

ערכים הם הקוד הפנימי של כל אחד ואחת ובאים לידי ביטוי במגוון תחומים. לכל אחד יש את רשימת הערכים האישית המושתתים על ערכי הליבה שלו. הרעיון הוא שבבסיס עשרת ההחלטות החשובות שניקח במהלך חיינו יהיו ערכי הליבה. הם אילו שיכתיבו את הקוד האתי הפנימי של כל אדם. 

ערכים נלמדים ונאספים לאורך חיינו דרך חינוך , סביבה ותובנות. הערכים ישתנו בהתאם למהלך חיינו ולחוויות האישיות שלנו. יכול להיות מצב שמחנכים אותנו לקוד מסוים ובמשך הזמן עולות לנו שאלות או חוויות כאלה ואחרות ונגיע לתובנה שאנחנו בוחרים לא לחיות לפי אותו קוד.

הערכים הם ה"למה" אנחנו פועלים כמו שאנחנו פועלים, מה מניע אותנו, מה גורם לנו להחליט ככה או אחרת.

ישנם כמה סוגי ערכים:

ערכים פנימיים – הם הערכים שיניעו למטרה אישית- אמפתיה, דביקות, התמדה, הישגיות , החלטיות ,הרפתקנות וכו...

ערכי ביניים – הם המניעים למען השגה של מטרה חיצונית כגון: כסף, אהבה, ומתחתיהן קיימים ערכים נוספים.  כשיהיה לנו כסף לא בהכרח נרגיש חופשיים, שלווים או בטוחים וכך גם כשנחוש אהובים, לא מובטח שנרגיש שלמים ומוצלחים. 

ערכים חברתיים –  כגון: איכות הסביבה, אסתטיקה, נאמנות, יושרה. אילו ערכים אשר דורשים מאיתנו להתנהג על פיהם ברמה החברתית. הם לא בהכרח מגדירים את הזהות האישית שלנו, אבל משפיעים על התנהגותינו בחברה. 

ישנם מצבים שנאמץ ערך מסוים אבל זה לא יהיה ערך פנימי שטבוע בנו אלא הוא ישמש אותנו רק לארוע נקודתי. לדוגמא, אני רוצה להתקבל לעבודה ואני נחושה ומתמידה. יתכן שזה יהיה נכון רק במקרה הזה אבל לא ילווה אותי במצבים אחרים בחיים (מעניין מה מצאתי בעבודה הזו שהייתי מוכן להקריב הרבה).

הרעיון הוא, שיש הרבה ערכים שאכן קיימים בנו אך לא תמיד באים לידי ביטוי. כלומר השריר שאחראי על אותו ערך קיים וטבוע , אך זה לא ערך פנימי, ואכן אם נעבוד עליו מספיק הוא יתקדם ויעלה בהיררכית הערכים.

בדומה להיררכית הצרכים של מאסלו במצב רגיל ונורמלי אנחנו צריכים לתת מענה לצרכים בסיסים בשביל שנוכל להתפנות לצרכים הגבוהים יותר בהררכיה. כך גם הערכים. אם אני לא ארגיש ביטחון כלכלי בסיסי, אני לא אוכל למצוא מספיק מקום נפשי לדברים אחרים.

למה בכלל לפעול לפי סולם ערכים? כי הדבר משפיע על תפיסת המסוגלות העצמית שלנו. הצלחה מעלה את האמונה בדרך, וזו את תפיסת המסוגלות העצמית. הדבר נותן לי בטחון בדרך שבחרתי, גם אם לא הצלחתי. יש כאן הנחה שאומרת שעצם ההרגשה שאני פועל לפי הקוד האתי שלי היא נצחון, לעומת בניית מסוגלות עצמית שנקבעת בהתאם לנסיבות העבר, השוואה לאחרים הדומים לנו או שכנוע מילולי חיצוני.

 כל הערכים ניתנים למילוי כמו כן ניתנים לשינויים.

זיהוי הערכים מתבצע בדוגמאות מחיי היום יום. מתי הרגשתי מסופק, למרות שלא השגתי את המטרה.

ישנם מגוון שאלונים למציאת הערכים. אחד הכלים האפקטיביים שאני רואה לנכון, זה לשאול את עצמנו איך האדם שאני בוחר להיות בעוד כמה שנים מתנהג ולפי איזה דירוג ערכים הוא פועל. כך אנחנו יכולים למצוא ערכי ליבה ולשים אליהם לב בחיי היום יום: האם אני משרת את הערכים שלי או פועל בניגוד?

בואו נבין את המנגנון הפועל מאחורי הקלעים של שינוי בערכים. ישנו חלק במוח שנקרא ההיפותלמוס שאחראי על מציאת האיזון בגוף שלנו ע'י שחרור של קבוצות הורמונים וחומצות אמינו לפי מצבים מסוימים (פפטידים). כשהמוח מבין שהוא אמור להרגיש עצוב, הוא שולח סימן להיפותלמוס ואז משוחררים קבוצות של אותן תרכובות אורגניות שמטרתן להיקלט בתא. ברגע שתא קלט אותן, הוא משנה ממש את עצמו. השלב הבא זה כשהתא מתחלק. לתא החדש יהיו יותר קולטנים לאותן קבוצות אורגנים ופחות למה שהוא צריך באמת (ויטמינים , מינרלים וכו). דרך אגב, כך עובדת התמכרות. המכור צורך עוד ועוד מאותו חומר בשביל להגיע לתחושה יותר גבוהה.

מה שאני רוצה שנשים לב, שבעצם ע"י זה שהמוח נותן פקודה של "הפעלת רגש" נוצרים שינויים של ממש ברמת התא שלנו. ככל שנרבה בלהרגיש את אותו רגש, נהיה סוג של 'מכורים' אליו ואני נזהר בלשוני 'סוג של מכורים'. זה גם מה שמאפיין אנשים ששוב ושוב חווים מצב מסויים ושואלים את עצמם איך הגעתי עוד פעם לזה?

המוח והגוף ביחד מתוכנתים להגיע לאותן תוצאות במידה ולא נעשו שינויים.

כדי להסביר את הרעיון, ניקח לדוגמא קובי הוא אדם שהערך הפנימי המניע אותו הוא שלווה. הוא חונך וגדל שזה ערך על פיו הוא צריך לנהוג. אולם במשך חייו קובי מחליט לפעול לפי ערך של תשוקה.  מה קורה לו כדי שהדבר יצליח לו? 

האם פגשתם חבר יום אחרי יום ואמרתם לו: "וואו משהו השתנה בך היום"? "אתה נראה אחרת", למרות שלא נעשה בפועל שום שינוי פיזי. פשוט הרגשתם באוויר משהו אחר. במוח ישנם חלקים שנקראים נוירוני מראה, שאחראים על למידה ע"י חיקוי או הבנת הסביבה.

פרופ' ג'קומו ריזולטי ועמיתיו גילו במעבדה שכאשר אחד מהעמיתים נכנס עם גביע גלידה בידו ובמעבדה היה קוף שמוחו מנוטר על ידי אלקטרודות, באותו רגע אותו אזור במוח שאחראי על תנועת האחיזה החל לפעול. לימים הם הבינו שהמוח משקף את הפעולה שהוא רואה גם מבלי לפעול.

עכשיו נחזור לקובי. איך הסביבה תגיב בהתאם לשינוי שחל אצל קובי? איך יתנהגו אנשים סביבו? ובעיקר איך קובי יתנהג בהתאם לשינוי של הסביבה? בעצם כמו באפקט הפרפר - תנועה אחת מולידה גלים של שינוי סביבתי, שחוזר כמו הד לאדם עצמו וממשיך לחולל שינויים.

לסיכום, עצם זה שבחרנו בשינוי ערכים וכמובן נקטנו פעולות שתומכות בשינוי הזה, התחולל אצלנו שינוי פיסי ברמת התא. בנוסף התחולל אצל אחרים שינוי, שמשפיע על ההתנהגות שלהם ומשפיע על ההתנהגות שלי, כיוון שאנחנו מתנהגים בהרבה מצבים לפי איך שאנחנו נראים בעיני העולם.

נסכם את המאמר בציטוט אהוב עלי:

"הזורע מחשבה קוצר פעולה, הזורע פעולה, קוצר הרגל, הזורע הרגל קוצר אופי, הזורע אופי, קוצר גורל" סטיבן קובי

 

מאת יחיאל פרץ מטפל ויועץ

 

למציאת מטפל

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

חיפוש מטפל מתאים
^