על הלמה שהפך לאיך

19/07/2020
על הלמה שהפך לאיך

במהלך היום אנחנו שואלים את עצמנו, הררי שאלות, מחפשים תשובות וסיבות למה שקרה ויקרה. התודעה חסרת מנוחה מייצרת שאלות "למה" כמו על פס ייצור של מפעל מחשבות. אולי במקום להתייחס לתוכן הממשי של המחשבה הטורדנית, נעסוק במערכת היחסים שיש לנו איתה?

_____________________________

"למה צריך לצחצח שיניים? כדי שיהיו נקיות. למה שיהיו נקיות? כדי שלא יהיו לנו חורים. למה יהיו לנו חורים? כי יש חיידקים שאוהבים את השיניים שלנו. אבל למה, למה הם אוהבים את השיניים שלנו?"

מי ששוחח עם ילד סביב גיל חמש מכיר את השאלות הללו. ילדים שואלים שאלות ללא סוף. סקרנים כמו מדענים צעירים, הם חוקרים ומנסים להבין את העולם לתוכו הם גדלים ולתת פשר ומשמעות למה שנקרה בדרכם.

 

בניגוד לשנות הילדות המוקדמות, כבוגרים אנחנו שואלים הרבה פחות שאלות "למה" בקול. לרובנו כבר ברור מהי הקשת בשמיים, למה העלים נושרים בשלכת ומדוע שוטפים פירות, ורובנו משתמשים באופן אוטומטי בידע הקיים שצברנו במהלך החיים ובמידע שזמין ומוכן לנו מראש. וכשאין לנו תשובה בשלוף, האח גוגל יהיה תמיד זמין לחיפוש מידע מספק.

 

אבל בעוד שזרם שאלות ה"למה" שאנחנו שואלים הולך ופוחת, תהליך הפוך מתרחש אצלנו בראש. בעוד שהפסקנו לשאול אחרים לפשר הדברים, אנחנו שואלים את עצמנו הררי שאלות, מנחשים מחשבות ומניעים של אחרים, מנסים למצוא סיבות למה שקרה ולמה שעשוי להתרחש בעתיד. התודעה שלנו מייצרת שאלות "למה" כמו על פס ייצור של מפעל מחשבות.

 

כמטפל, יש לי את הזכות להאזין לשטף המנטלי, לזרם המחשבות שלי ושל מטופליי. ושם כמובן מתנהל דיאלוג פנימי ער ותוסס: "למה היא עשתה לי את זה, למה אני כזה כישלון, למה דחו את הבקשה שלי, למה הוא עשה כזה פרצוף, למה אני מרגיש ככה, למה זה לא עובר, למה אני חושב כאלה מחשבות מוזרות, למה היא לא צלצלה חזרה, למה אכפת לי ובכלל למה להתאמץ אם סופו של המסע הזה ידוע מראש"? והרשימה עוד ארוכה.

 

שאילת השאלות הזו מספקת לכאורה שליטה בקיום כאוטי שרק חלק זעיר ממנו בשליטתנו. היא מספקת לנו הסבר ועושה טיפל'ה סדר בארכיון הפרטי שלנו בראש. רק טבעי שהמוח שלנו מתעקש להבין אירועים מעוררים, שלוכדים את תשומת הלב שלנו, החל מאי-סדר ובילבול וכלה בטראומות קשות שלא ניתן למצוא להן הסבר הגיוני ראוי. העיקרון הקארמתי של סיבה-תוצאה מארגן עבורנו את המציאות. הוא מחזק, מנחם וגם מקל על הכלתן של רגשות קשים כמו חרדה, בושה ואשמה. ולא פחות מכך מאפשר לנו להתאושש בהדרגה ולהמשיך הלאה בחיים.

 

אבל, וזה אבל גדול, רוב רובן של "שאלות הלמה" נשארות בלי מענה מספק. כמה שלא נחפור ונשאל, אנחנו לא באמת יודעים למה הדברים קורים כך או אחרת, בפרט כשנפש האדם מעורבת בנושא.

הקיום האנושי הוא חידה. מסתורין דינמי בחלל ובזמן, שלם שעולה על סך חלקיו. בהשראת אפקט הפרפר, או רעיון "התהוות הגומלין" הבודהיסטי, אירוע תמים שהתרחש ביבשת אחרת לפני מאות ואלפי שנים, עשוי היה להוות מרכיב מחולל "בתאונת הדרכים הקשה שהיית מעורב בה אתמול". הנהג שדהר וחצה שיכור באדום את הצומת אינו האשם היחיד. לחילופין, האופן שבו גדלו וחונכו אבותיך אי שם בתרבות אחרת בזמן אחר השפיעה השפעה ישירה על האופן שבו הוריך התפתחו ועל יכולתם להעניק לך אהבה, הכלה וביטחון. המחשבה המתסכלת ואולי גם המקוממת שאין בנמצא הסבר מספק, מעוררת מן הסתם עוד ועוד שאלות; כמו מידת השליטה והאחריות שלנו על גורלנו וגורל של אחרים ומידת התלות שלנו בעולם שלתוכו התכנסנו. ברוב המקרים מה"למה" תישאר השערה בלבד. היפותזה.

​​

והנה הצעה: אולי במקום להתייחס לתוכן הממשי של מחשבה טורדנית, נעסוק במערכת היחסים שיש לנו איתה. אולי במקום שאלות ה"למה" והנבירה המנטלית, שמייצרת עוד ועוד שאלות, חוויית תסכול ותקיעות, נשאל בעצם את שאלת ה"איך": "איך אני מתמודד עם המחשבה המדאיגה הזו, איך הייתי רוצה להתמודד בסיטואציה הזו, איך חשוב לי להתנהל בתוך מערכת היחסים הזו, איך אני רוצה להתייחס לרגשות שלי, לכאב, לפחד ואיך אני יכול לחיות בשלום עם חוסר הוודאות הקיומי הזה שתמיד צץ מחדש"? ה"איך" מחבר אותנו לערכים שלנו, למשמעות העמוקה, לכיוון שבו היינו רוצים לראות את החיים והיחסים שלנו זורמים. בניגוד ל"למה" שמסייע לחפור לעומק בקו אנכי, ה"איך" משחרר אותנו מחיפוש מתיש אחר תובנת הזהב ומכוון אותנו לפעולה בכיוון אופקי שמדויקת לנו.

 

בעבודת הטיפול למדתי לאורך השנים, כי מציאת סיבה להתנהגויות מסוימות כולאת למעשה את האדם בתקוות שווא שאם רק תמצא תשובה להתנהגותו כל בעיותיו תיפתרנה. התייחסות לשאלת ה"איך", מסייעת לאדם לחפש ולהבין את תרומתו לחוויה, כחלק משמעותי מתהליך של נטילת אחריות לחייו. מעבר מסיבתיות לאחריות מסייע לאדם לבחון את הבחירות שהוא עשה ועושה ואף להתבונן באפשרויות חשיבה ופעולה נוספות בהתאם למה שהוא תופס כחשוב ומשמעותי. מהלך שכזה תורם לפיתוח גמישות פסיכולוגית אצל האדם ומאפשר תנועה הדרגתית מנקודת תקיעות אל מרחב של תנועה ושינוי.

 

לסיום, משימת בונוס למי שהתמיד והגיע לסוף המאמר – בחרו שאלת "למה" מרכזית בחיים שלכם, או לחילופין מחשבה שטורדת כעת את מנוחתכם. מחשבה מזמזמת שלא משחררת, שאינך מוצא/ת לה תשובה מספקת. רשמו אותה על דף. למשל: "למה אני לא מצליח להפסיק לחשוב עליה, למרות שהיא זאת שעזבה" או "למה אני תמיד מפספס הזדמנות חשובה".

כעת עשו מהלך ותרגמו את שאלת ה"למה" לשאלת "איך". למשל: "איך נכון לי להתמודד עם המצב? איך הייתי רוצה להתמודד עם פרידה כואבת ואיך חשוב לי להתנהל במערכת היחסים הבאה? או באופן מקיף ועמוק יותר "איך אני יכול להתמודד עם מחשבות ורגשות כואבים כדי שאוכל להגיב באופן יעיל, כזה שתואם את ערכיי ותפיסתי"?

כדי לעקוב אחרינו בפייסבוק לחץ כאן

לקריאת בלוגים נוספים

למציאת מטפל מתאים
^