מיינדפולנס

07/01/2020
מיינדפולנס

או, למה לתרגל מדיטציית מיינדפולנס

השנה היא שנת 2001; טור של חיילים ישראלים משתרך לאורך הגדר הלבנונית, בעוד הצבא נסוג מלבנון. המפקד עוצר את הטור, ופוקד על החיילים לעצום את עיניהם ולקחת נשימה עמוקה. שני כדורים חולפים מעל לראשו כשהוא פוקד עליהם: “חבר’ה, אני מבקש, בדיוק כמו שתרגלנו בתרגיל המדיטציה-לא לשפוט!”.
סיטואציה הזויה, לא כך? אז נכון שהתרחיש שלהלן לא התרחש במציאות, אך הוא מבקש להצביע על מקורות המדיטציה והמיינדפולנס ובאופן יותר ספציפי על האתגר המיוחד של שילובה בחיי היום יום ובתרבות הישראלית הלחוצה בפרט. אז למה באמת?

היסטוריה קצרה

מיינדפולנס היא שיטת מדיטציה שמקורה בבודהיזם, אשר עברה אדפטציה לטובת יעילות ובריאות, כשהיא שמה דגש על אלמנטים של רווחה נפשית וגופנית. פרופ’ אמריטוס לרפואה בשם ג’ון קבאט זין, הוא האחראי לכל הרעש שמדיטציית המיינדפולנס עושה בעולם המערבי. בפרופ’ זין נתקלתי עוד בשלהי התואר הראשון שלי תוך כדי כתיבת מחקר סמינריוני על מדיטצייה ומיינדפולנס, תחת ידו המקצועית של הפסיכוביולוג, ד"ר ריקרדו טרש שעוד אז נפגש עם הדאלי לאמה, וחזר עם שאלות ואתגרים שהציב בפנינו הסטודנטים. והרי זו המהות של הפסיכולוגיה ושל מדע טוב- לשאול עוד שאלות ולחשוף עוד מהנדבכים של המסתורין האופף את מושא המחקר (המיינדפולנס), וכך בסופו של יום יכולים המטופלים בקליניקה ליהנות מעוד ועוד תוצרים של ממצאים חיוביים כגון סנכרון פעילות מוחית אשר משפרים ביצועים קוגניטיביים ומפחיתים לחץ בחיי היום יום.

פרופ’ זין, אמריקאי במקור, למד למדוט אצל מומחים בודהיסטים, ופיתח תכנית בשם MBSR (Mindfulness-based Stress Reduction), שמטרתה היא להפחית סטרס. לא אלאה אתכם בפרטים מיותרים, אבל אני כן יכול לספר שהמיינדפולנס מפחיתה סטרס- בדגש על הורדת הורמונים כמו קורטיזול, ממקדת קשב, תוך כדי ירידה בפעילות האמיגדלה, אשר מקושרת להפעלת מצב Fight Flight or Freez, ומאפשרת יכולת לוויסות רגשי מהיר יותר, עלייה בריכוז החומר האפור במוח ועוד אפקטים נוספים.

מיינדפולנס בקליניקה

אז מיינדפולנס היא פלא. אני יכול להעיד עליה גם כמודט במשך יותר מעשור, וגם כמטפל אשר משתמש בה ככלי מרכזי בקליניקה שלו, בשילוב מוצלח עם דמיון מודרך, אשר קשור אליה קשר הדוק.
השימוש בטכניקות של מיינדפונלס "מכריחים" את המטופל לקחת הפסקה משצף היום הסוער- אם זו העבודה, הילדים, הצבא, או סתם שאון העיר- ומאפשרים לו להרגיל את הגוף ואת המחשבה שלו להיות בקשיבות ובתשומת לב יותר מדויקים ומווסתים לעצמו ולעולם שסביבו. מי שמתרגל את הטכניקות של המיינדפולנס לאורך שנים יודע שהן הופכות להיות לו לטבע שני, וכך בבוקר אחד, כשהמטופל יוצא לו מהקליניקה, מבלי לשים לב, לפתע הנשימה שלו סדירה יותר, הוא בכלל שם לב שהוא נושם בתור התחלה, והוא מתרגל לווסת את עצמו באופן אוטומטי, ולדייק את הקשיבות שלו לעצמו ולסביבה שלו, כשהוא מסנן גירויים חיצוניים באופן יותר אפקטיבי- מה שלאדם מערבי כמו רובנו, בסוף מתרגם לתוצר לוואי של, איך לא- יותר פרודוקטיביות.

ובלי קשר לפרודוקטיביות; קשב הוא הסוד הגדול- הסוד להכל, והציטוט הבא, ממחיש זאת היטב. אז תזכרו, בפעם הבאה שאתה חושבים על מיינדפולנס- תשאלו את עצמכם האם אני באמת מקשיב, האם אני מכוונן...לתדר הנכון?

"אולי כל הקיום האנושי הוא מאבק על אוזן קשבת.”

- ואגדאלין פאטאן

^