דף מידע
object.author
ic_topics

הפרעות שינה- המדריך המלא

Asset 52 מאת: דר' אליעזר קופל, דוקטור בעבודה סוציאלית
Asset 40 05 פברואר 2020

ממדי התופעה וביטוייה

הפרעות שינה הינן תופעה מטרידה רווחת העלולה להופיע ולהתרחש בכל שלב של מעגל החיים: אצל תינוקות רכים כאשר ההורים מתחילים לשים לב שהתינוק מתעורר בשל סיבות אשר אינן פיזיולוגיות. אצל ילדים צעירים, נוער אשר נרדמים מאוחר ומתקשים להתעורר, אצל אנשים צעירים בגילאי עשרים ומעלה וכן אצל בוגרים וכמובן גם בקרב קשישים. גם ביטויי ההפרעה מרובים: השכיח מבין הפרעות השינה הוא הקושי להירדם – כאשר האדם מנסה להירדם דקות ארוכות ואף שעות ללא הצלחה. הפרעה אחרת היא התעוררות מוקדמת מידי אשר יכולה להתרחש אף שעה ופחות ממנה לאחר ההרדמות. סיוטי לילה, קימה לאכילה, או למטלה במחשב ובסלולרי – אף הן תופעות מוכרות.

מחירי חוסר שינה

אנשים הסובלים מחוסר שינה עלולים לפתח עייפות קיצונית במהלך היום, משברי עייפות, חוסר שקט ואף עצבנות. קשיי הקימה בבוקר פוגעים ביכולת לתפקד ואף גובים מחירים תעסוקתיים. במצבים רבים מתפתחת חרדה וחוסר שקט לקראת הלילה והניסיון להירדם – מעין 'חרדת מיטה'.

מצבים פסיכולוגיים שכיחים העלולים לייצר הפרעת שינה:

• מצוקה חריפה: מצבים של משבר וחרדה אקוטיים עלולים לפגוע בשינה. במצב של מצוקה אקוטית, כאשר יש תחושה של סכנה לקיום או לרווחה הנפשית, כמעט באופן ביולוגי, הגוף משחרר הורמונים של 'הילחם – או ברח'. במצב זה קשה להירדם והאדם מרוכז במצוקתו.

טראומה חריפה מתבטאת בהתקפים של חרדה וזיכרונות חיים בעיקר סביב הניסיון לעצום עיניים ולהירדם.

• מצב דומה אך קשה יותר לאבחון הינו חרדה כללית ומתמשכת. מעין דאגה מתמדת אשר צובעת את היום כולו אך בלילה בהיעדר עיסוקים אחרים נהיית בולטת ומקשה על ההרדמות. עם הכניסה לחדר השינה ולמיטה הדאגה והתרחישים השליליים מתעצמים והשינה נסוגה על אף העייפות.

• חשיבה אובססיבית וצורך בשליטה קרובות במהותן להפרעת חרדה כללית אך שונות באופיין. עם הכניסה למיטה האדם הנוטה לחשיבה אובססיבית מוצא מטלות, משימות ו'דברים לא סגורים' אשר עליו לעשות. מטופלים מעידים כי החשיבה לפני ההרדמות הינה חשיבה אשר הם תופסים אותה כיעילה במיוחד – מצד שני המחיר הוא חוסר שינה ועייפות.

דיכאון חמור הינו מצב נפשי אשר מתבטא בחוסר ערך עצמי וחוסר הנאה ועניין בסביבה. במצב זה בשלבים המתקדמים שלו יש האטה בפעילות. למרות ההאטה, ולמרות שלעיתים האדם מבלה זמן רב במיטה, היכולת להיכנס למצב של שינה נפגעת – שכן שינה דורשת מידה של רוגע ועייפות.

• עוד סיבה פסיכולוגית שכיחה להפרעה בשינה הינה, היפראקטיביות. ילדים היפראקטיביים לעיתים מתקשים לשמור על דפוסי שינה יציבים, ללכת בשעות קבועות למיטה ואכן להירדם.

התמכרויות לאוכל, לסמים, הימורים, פורנו וכדומה אף הן סיבות להפרעה בשינה.

טיפולים פסיכולוגיים בהפרעות שינה

הפנייה לטיפול פסיכולוגי בנושא הפרעות בשינה מומלצת רק לאחר שנשללה סיבה רפואית למצב זה (קיימות מספר סיבות ויש להתייעץ עם הרופא בעיקר אם ההפרעה חדשה ולא ברורה לסובל ממנה) לעיתים הרופא יציע טיפול תרופתי – טיפול זה יש לשקול בכובד ראש על יתרונותיו וחסרונותיו. הטיפולים הפסיכולוגיים בהפרעות השינה מתחלקים בעיקרם לשניים: - טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים – בהם יערך בירור היקפי של ההפרעה וניתוח דפוסי ההתנהגות, החשיבה והרגש. המטופל יתבקש לתרגל ולשנות דפוסים ישנים ותיערך בדרך כלל מדידה לבחינת יעילות הטיפול. - טיפול פסיכודינמי – יעסוק בבירור מקורות ההפרעה, ינסה להעמיק בחקר הסיבות ויחפש עם המטופל חוויות עבר וטראומות אשר נשכחו אך עדיין משמעותיות. הפרעת השינה לפי גישה זו איננה ה'בעיה' אלא סימפטום של מצוקה עמוקה יותר. הבחירה בשיטת הטיפול ובמטפל הראוי צריכה להתאים הן לאופי המטופל, הן לתפיסת עולמו ביחס לנפש האדם והן לאופי ומידת ההפרעה.

הפרעות שינה בקרב ילדים ותינוקות

באופן טבעי, רוב רובם של התינוקות נולדים עם דפוסי שינה לא ברורים. למעשה בשבועות הראשונים, לא תמיד ניתן להבחין האם התינוק ער או ישן. ברוב המקרים את סדר השינה והיקיצה יכתיבו גורמים פנימיים של התינוק כמו רעב, חוסר נוחות, או כאב. עם הזמן, החל מהשבוע הרביעי, התינוק נכנס לקשר עם ההורים באופן צמוד יותר, ודפוסי החיים ובעיקר מעגל השינה - ערנות הולך ומתבסס על סמך יחסים אלו. נובע מכך, וחשוב לציין, כי בעצם הפרעות שינה בגיל הינקות הינן הפרעות הנובעות לרוב מקשר הורה-ילד. יותר מכך, מעגלי שינה קצרים ולא מאורגנים במשפחה אחת יתפסו כמצוקה ולחץ, בעוד שבמשפחה אחרת הם יהיו מורגשים פחות. משפחות שונות והורים שונים מקיימים סדרי חיים שונים. רובנו עובדים בשעות הבוקר וישנים בלילה. לכן, רוב ההורים מתמודדים עם המשימה של הכנסת התינוק החדש לתוך סדר היום המשפחתי. בתהליך ההרדמה, ההורים והתינוק עוברים שלב של רגיעה, מעבר בין אקטיביות לפאסיביות, וכניסה למצב פסיכולוגי אחר המאופיין בהסטת הקשב מהאירועים החיצוניים לעולם הפנימי. כאשר התהליך משתבש מתרחשת הפרעת שינה. ככלל ניתן לומר שכשליש מהמשפחות לתינוקות עד גיל שנתיים חווים קושי והפרעות במהלך השינה.

הגדרת הפרעת שינה בקרב ילדים ותינוקות

הפרעות במהלך השינה מוגדרות:

1. כקושי של ההורים והתינוק להירגע במהלך ההשכבה

2. התגברות החרדה והלחץ סביב תהליך ההשכבה.

3. יקיצות מרובות וארוכות במהלך הלילה. במהלכן שלב של בכי ולחץ.

4. חוסר יכולת או חוסר ביצוע של התינוק להרגיע את עצמו הן סביב ההליכה לשינה והן סביב הרדמות לאחר יקיצה במהלך הלילה.

הורים אשר נתקלים לאור זמן רב בקושי סביב מעגל השינה של התינוק והילד נוטים לפתח בעצמם לחץ נפשי, דאגה, חרדה, חוסר הנאה מההורות ותחושה של חוסר מסוגלות הורית. חוויות אלו לא זו בלבד שאינן נעימות עד כדי כך שאף גורמות לסבל, אלא שהן בעלות נטייה ללכת ולהתעצם. זהו בעצם 'מעגל שינה שלילי'. במשפחות בהן קיימת הפרעת שינה אצל ילדים ותינוקות ברוב המקרים מתקיים 'מעגל שינה שלילי' בין ההורים לתינוק – כאשר הצדדים למעשה מלבים את הלחץ והתסכול האחד של השני. מעגל השינה השלילי הוא הגורם בו הטיפול הפסיכולוגי יכול להתערב ולסייע.

כיצד לאבחן אם יש צורך בטיפול?

שאלות ראשוניות להורים המסייעות להבחנה בין מצב של קושי לבין מצב הדורש טיפול: האם אתם חשים לחץ ההולך וגובר סביב שעת ההשכבה? האם אתם מזהים גם אצלכם לחץ סביב נושא השינה? האם במהלך היום הילד מתפקד לשביעות רצונך? האם הייתם מגדירים את האקלים הזוגי והמשפחתי כיציב, רגוע ושמח? האם אתם רואים בקשיי השינה כיום כשלב זמני, שלב קבוע או מצב ההולך ומחמיר? תשובות על שאלות אלו יסייעו בידכם להחליט האם ומתי לערב איש מקצוע בנושא ההשכבה של הילד – נושא המעסיק הורים רבים בכל העולם.

Asset 56 אנשי מקצוע המטפלים בהפרעות שינה
טלי בוקששתר
Asset 58
טלי בוקששתר
שנות ניסיון 7
Asset 57
Asset 60
מנחת הורים
תל אביב
Asset 59
Asset 60
מנחת NLP
רמת גן - גבעתיים
Asset 59
דגנית מילר
Asset 58
דגנית מילר
שנות ניסיון 2
Asset 57
Asset 60
פסיכולוגית
ראשון לציון והסביבה
Asset 59
Asset 60
מטפלת זוגית ומשפחתית
 
 
אייל ביכלר
Asset 58
אייל ביכלר
שנות ניסיון 16
Asset 57
Asset 60
פסיכותרפיסט
תל אביב
Asset 59
Asset 60
פסיכותרפיסט
קיסריה והסביבה
Asset 59
^